ויוסף אברהם שסז

יורש את אביו ותירץ דבפסקיו לא ראה תשו' דר' יהודה שכתב דמשומד אינו יורש ומשו"ה כתב דיורש אבל בתשו' שראה תשו' הנז' חזר בו והקשה עליו מהרש"ך שאיך נעלם ממנו דברי הטור ודברי אחיו ר' יהודה שכתבו בפשיטות שהפסקים נעשו באחרונה עי"ש. והנה מדברי הטור שבסי' ע"ב ליכא קושי כלל לפי שמצינו לו בטור י"ד סי' קס"ט ור"א דאזיל בתר דברי אביו שבתשו' וכתב עליו שם מרן ז"ל שבסי' ע"ב לאו כללא כייל לן אלא דוקא בההיא דסימן ע"ב קי"ל שהיתה באחרונה ולאו בכל מקום כן הוא ואף לדברי ר' יהודה א אחיו כבר כתבנו דגם הוא יודה שיש מקומות שהתשו' היו באחרונה אלא במקום שלא נתברר לנו מי קדם אזלינן בתר רוב התשובות שהיו בתחילה והפסקים אחרונים אבל במקום שיש לנו קצת גילוי שהתשו' באחרונה כגון ההיא דמשומד שבתשו' הביא ס' ר' יהודה ובפסקים לא הביא אמרינן דחזר בו מהפסקים והתשובה אחרונה והיא עיקר וכמ"ש הרב מהרד"ך ז"ל והכלל שנתן ר' יהודה בנו הוא על מקום שהוא סתום ולא נודע אפילו ברמז מי קדם

וחזי הוית להרב ברכת אברהם סי' קנ"ג דף קל"ח שכתב דידע הטור באביו הרא"ש דלא כתב דבריו דפ' הרואה דרך פסק אלא דרך פירוש אבל מה שפסק הרא"ש דרך פסק באמת מ"ש בתשובה והקשה עליו הרב שלחן גבוה בכללי הרא"ש וז"ל וצ"ע שהרי הטור ח"מ סי' ע"ב כתב להיפך שדברי הפסקים עיקר עי"ש ונראה דאישתמיט מיניה דמר מ"ש הטור עצמו בי"ד בסי' קס"ט ובסי' ר"א דמשם באר'ה דהטור ס"ל שדברי הרא"ש שבתשו' עיקר ועליהם סמך דבריו ומ"ש בסי' ע"ב כבר כתב מרן דלאו כללא כייל לן אלא דוקא בההיא דסי' ע"ב קי"ל בדעת אביו שהיתה אחרונה ועוד דאפילו תימא דפשט דברי הטור כן דלא כמ"ש מרן מ"מ הטור לא אמר בפי' כי בכל מקום כן הוא אלא אמר על תשו' זו שהיתה באחרונה לפי שהדבר היה ידוע לו בזאת התשובה דוקא שהיתה באחרונה משא"כ בר' יהודה אחיו שנראה מדבריו להדיא שהוא נותן כלל על כל מקום שהפסקים אחרונים וכן כתב הרב ברכת אברהם הנזכר שיכול להיות ששמע מאביו שזה שכתב בפרק הרואה לאו לענין פסק אלא לענין פירוש כתב כן אבל מ"ש בתשו' הוא העיקר ולא קשה עליו מההיא דסי' ע"ב כלל ונעלם כל זה מהרב שלחן גבוה מ"ש הטור שם בסי' קס"ט ובסי' ר"א שנראה משם שגם נפסוק כמו