ויוסף אברהם שסד

שכתב בפסקים ולא מ"ש בתשו' וא"כ גם לגבי מרן מ"ש בב"י הוא עיקר ולא מ"ש בתשו'. אכן אין זה כלום שהרי מצינו להטור ח"מ ס"סי ע"ב שכתב דאע"פי שכתב בתשו' שהמלוה על המשכון שומר שכר בפסקיו כתב שהוא ש"ח ואחרונה היא גם מצינו למרן בב"י סי' ק"ו שכתב משם בנו של הרא"ש ר' יהודה שכתב דכשרואה אני דבריו סותרין זה את זה מפסקיו לתשו' הריני הולך אחר הפסקים שהם אחרונים עי"ש. מעתה ל"ק ולא מידי דההיא דהרא"ש שאני לפי שכתבם באחרונה ויש מקום לומר שחזר בו אבל ודאי אם היו התשובות באחרונה ודאי שהיו הולכין אחריהם הן מצד שהם אחרונים והן מצד שהם הלכה למעשה ובלא"ה ל"ק ולא מידי מההיא דהרא"ש לנ"ד דאף שאמרו דהפסקים עיקר היינו כשהם סותרין מתשו' לפסקים אבל במקום שאין סתראי נינהו שניהם שוים לטובה ואזלינן בתרייהו

והטור ז"ל בי"ד סי' קס"ט כתב שם דברי הרא"ש שבתשו' וכתב שם מרן שזה סותר למ"ש הוא עצמו בח"מ סי' ע"ב ותירץ דאפשר לומר דלאו כללא כייל לן דבכל מקום שדבריו סתראי נינהו דאזלינן בתר הפסקים אלא בההיא תשו' דוקא קאמר שהיה ידוע לו שדבריו בפסקים היו אחרונים לה ומרן החבי"ב בח"מ סי' ע"ב אות ס"ט שכתב דלא כתב רבינו מהרי"ק כן אלא לדברי בע"הט שבסי' זה אבל למ"ש בסי' ק"י ובטור י"ד סי' שמ"א משם הר"י בן הרא"ש אי אפשר לומר כן אלא שסובר דכלל זה הוא בכל מקום. דאזלינן בתר הפסקים שהם אחרונים וסיים שם ולפ"ז חולקין הרב ר"י עם אחיו בעל הטורים ז"ל ע"כ. ואנכי העבד לא ידעתי למה לא כתב מרן דההיא דסי' קס"ט דאזיל בתר התשו' משום שראה לאביו שנשאל בשאלה זו אחר שחבר הפסקים ומשו"ה הטור פסק כוותיה דהתשו' ואחיו ר' יהודה לא ראה דבר זה אפשר שהיה חוץ לעיר ובזה עלו דברי הטור ואחיו הר"י שניהם שוים לטובה דאזלינן בתר דבריו האחרונים משא"כ לפי פי' הרב החבי"ב שיהיה מחלוקת במציאות הטור ואחיו דר"י ומרן ז"ל בתשו' א"ה סי' ב' הביא דברי הטור שבסי' ע"ב שכתב דכל מקום שדברי הרא"ש סותרין זה את זה מפסקיו לתשו' שהפסקים עיקר שהם באחרונה וקשה שהרי הוא עצמו בי"ד סי' קס"ט וסי' ר"א פי' דברי הטור דלאו כללא כייל לן אלא דוקא בההיא דסי' ע"ב דקים ליה להטור שהיתה באחרונה וא"כ איד פה יביא ממנה סיוע לדבריו ולא זכר שר מ"ש הוא עצמו בסי'