ויוסף אברהם שסג

נסתפקתי אם אפילו שהוא יחיד בסברתו אינו יכול לומר קי"ל כנגדו והסברא נוטה דאפילו הוא יחיד בסברתו לא מצי למימר קי"ל כנגדו כיון דמטעם קבלה נגעו בה ע"כ. הרי נראה להדיא מדברי מרן החבי"ב דכיון דמצד קבלה נגעו בה אפילו שהוא יחיד בסברתו נגד כל הפוסקים עכ"ז כיון שקבל סברתו אין יכול לומר קי"ל כנגדו: נאום האד"ן ס"ט סימן כ"ז

שאלה יש לנו לדרוש ולחקור בהא דהדבר ידוע ומפורסם שבני א"י ת"ו ופה אר"ץ ודמשק וערי ביסתאן שקבלנו עלינו הוראות מרן ז"ל ואין יכול שום אדם לטעון קי"ל כנגד דברו אם היינו דוקא מ"ש בב"י ובש"ע אבל מה שכתוב בתשובותיו לא קבלנו או דילמא דקבלנו הוראותיו בכל מקום בין מה שכתוב בב"י ובין מה שכתוב בתשובה הכל שוים ואדרבה יש מקום לומר דאדרבה מה שכתב בתשובה הוא עדיף שהם הלכה למעשה ויותר מדקדק בהם ועוד דבתשובה מאריך הרבה בראיות ולכן יש לסמוך על דבריו שבתשובה

תשובה אני הדל בסי' שקודם לזה כתבתי מה שנראה לע"ד בזה והן היום אין לך בו אלא חידושו ושם הבאתי את דברי הרב שער המים בס"סי ט' שכתב ששמע כי אף שמרן ז"ל קבלנו הוראותיו מ"ש בש"ע שהביא הסברות בפי' ורבו גדולי המורים שהסכימו על ספרו אמנם בפסקים דיני מרן כמו הפסקים שבזמנינו עי"ש. ולכאורה דבריו דברי תימה שהרי מה שכותב בב"י ובש"ע כותב בקצר אמיץ אכן בתשובה הוא מאריך ככל הצורך בראיות והם הלכה למעשה ולמה לא נלך אחריהם ועוד שהרי כתב מרן בהקדמתו דבמקום שלא דברו ג' עמודי ההוראה בדין ההוא הוא הולך אחר דעת רוב הפוסקים ולא מצינו בתשו' שחזר בו מסברא זו וא"כ לפ"ז נראה דגם מ"ש בתשו' קבלנו הוראותיו אלא שהדבר המנגד לזה הוא במה שמצינו להפוסקים שכתבו על דברי הרא"ש דבמקום שסותר דבריו מהתשו' לפסקים שהפסקים עיקר ולכאורה נראה דזה סיוע לדברי השע"ה הנז' שהרי מצינו בהרא"ש שתופסין בו עיקר מה