ויוסף אברהם שמח

העדים לא נמצא מי שיחלוק עליו ונראה שהוא מוסכם אליבא דכ"ע ועוד כי מצאתי להרב גו"ר כלל ג' סי' ל"ב דקי"ג ע"ב שכתב וז"ל נ"ל שכיון שנהגו הסופרים לומר בשעת הקנין שיבטל המודעא ויפסול העדים שלה כדעת הרשב"א והוא סבר וקביל הוי כמו דור לי בחיי ראשך והפטר וכבר קבל עליו ס' הרשב"א ונתבטל בל זכותו והביא ראיה לדבריו מדברי הרדב"ז דסי' קי"ו הנז' לעיל עי"ש. הרי נראה מדברי הרא"ה הנז' דכל דברי הרשב"א והרדב"ז הכל ממקור אחד חוצבו ממשנה דסנהדרין בדף כ"ד הנז' והכל עולה אל מקום אחד וכן ראיתי להרב משאת משה ח"מ סי' ל"ו שכתב בסוף התשובה וז"ל מצורף לזה דכיון דנהיגי עלמא כדעת הרשב"א ז"ל בשטרות הו"ל כמבטל זכותו דסבר וקביל ס' הרשב"א ז"ל והרי הוא כאומר לו דור לי בחיי ראשך וגם הוא נסתייע מדברי הרדב"ז דסי' קי"א הנז' וכ"כ הרב בני אברהם ח"מ ס"סי קט"ו עי"ש. וכ"כ הרב קרית מלך רב בתשו' ח"א סי' ב' שכתב וז"ל ועוד יש לקיימה מטעם שאמר המצוה שאם יש מחלוקת בפוסקים תתקיים כדעת המקיימה ונראה שגם מהר"ם מזרחי הובאו דבריו שם מסכים לזה עי"ש

והרב זכור לאברהם הביא ראיה לזה מדברי מהראנ"ח ח"ב סי' ל"ו שכתב שאם כתוב בשטר דלא כאסמכתא דלא מהני אבל אם כתוב בשטר מבלי שאוכל ליפטר בשום טענות ממיני אסמכתא תנאו קיים ואינו יכול לטעון ויפטור עצמו בטענת אסמכתא עי"ש ולא הביא הרב החבי"ב שום חולק על זה ונראה דיש לו דמיון לנ"ד דהא בנ"ד כתבינן בשטר דקבל עליו סברת הפוסק המקיים שטר זה אפילו שהוא יחיד מבלי שיוכל לטעון שום קי"ל שבעולם ואם. כנים אנחנו בזה אף שמהרי"ד ספוקי מספקא ליה לא שבקינן דברי מהראנ"ח נ"ח ודברי מהרח"ם דנר' דמסכים לזה משום ספיקו של מהרי"ד ע"כ. ואנן בדידן אחר שראינו לדברי הרדב"ז בשש מקומות וההיא דהביא משמו החיד"א דלא גרע מנאמן עלי אבא א"כ נראה דהכל הולך אל מקום אחד מההיא דסנהדרין נאמן עלי אבא א"כ מעתה אין אנו צריכין לכל אלו הדוחקים והדקדוקים ולא יתכן לומר שמהרי"ד ספוקי מספקא ליה דאפילו הפסול מן התורה על ידי הקבלה הוא מתכשר דכל תנאי שבממון תנאו קיים כ"ש בנ"ד שאין סברא זו שקיבל היא זרה אלא שאותו פוסק רבו עליו חביריו ואיש זה רצה לקבל דבריו ולהפסיד. ממונו ומי ואמר לו מה תעשה