ויוסף אברהם שמז

דאם ראובן קבל עליו לדיין ההוא אפילו שיטעה בדבר משנה דמהני קבלתו וכתב הרב החבי"ב בתשו' סי' קע"א דהא דמהני הקבלה היינו בקבלת בעלי דינין עצמן שהם רוצים להנזק בנכסיה' ואם הוא רוצה להזיק את נכסיו מי יאמר לו מה תעשה אבל אם קבלוהו בהסכמת העיר אע"פי שנעשה ברצון כל הקהל והמעמד אין כח בידם לקבל עליהם דינו של הטועה בדבר משנה עי"ש. הרי להדיא דאפילו בטעות בדבר משנה שיטעה הדיין אם הוא יחיד יכול לקבל עליו כ"ש בדבר שאינו טעות אלא מחלוקת הפוסקים שיכול לקבל עליו

וע"פי דברי הרב החבי"ב הנז' הנה מקום אתי לבאר דברי הרב ב"ד הנז' במ"ש וצ"ע לדינא הכוונה דאה"נ דאם הנותן קבל עליו ס' הפוסק המקיימה יש בידו לקבל דכל מה שירצה האדם לעשות בממונו עושה וכך הוא רצונו אבל נדון הרב ב"ד היה שאנחנו צריכין לומר לו ולקבל עליו ס' הפוסק המקיימה ולא הוא מעצמו קיבל כך ולשון המשנה הכי מורה שאומר מעצמו נאמן עלי אביך ולכן כתב וצ"ע לדינא ר"ל שאנחנו ב"ד או העדים נאמר לו שלא יקבל ס' הפוסקים המוסכמים ואף שמצינו גבי מודעא שכתב הרב המגיד בפ"י מה' מכירה משם הרשב"א ומסתברא לי כי תקנת ביטול המודעא שיפסול עידי המודעא ויאמר הריני פוסל כל עדים שיאמרו שמסרתי מודעא והרי שם אותם לגבי נפשיה כעדים פסולין וכענין שאמרו גבי נאמנות עכ"ל. הרי מצינו לגבי פיסול עדים אף שבאמת הם כשרים אנחנו ניתן לו עצה שיפסול אותם ויקבל על עצמו שהם פסולין לגבי דידיה אך נראה דשאני גבי מודעא אנחנו נותנין לו עצה שיפסול אותם לפי שהוא מרמה את חבירו ואומר מחלתי לך השאר והוא שקר ענה. וכבר שמעתי ממו"הר בעל בית דינו של שלמה ז"ל שהיה מצטער הרבה מת"ח שעושה מודעא ולכן לפי שיש בענין רמאות עשה להם תיקון זה אבל לא בכל מקום נעשה להם תיקון זה

ומעתה לפי דברי הרב המגיד שכתב משם הרשב"א נראה להדיא דכל שקבל עליו שיהיו העדים פסולין קבלתו קבלה ולגבי דידיה הם פסולין לגמרי וא"כ כ"ש כשקבל עליו סברת הפוסק המקיים את דבריו שקבלתו קבלה וא"כ יש לתמוה על דברי מהרח"ם הנז' דאיך אפשר לומר דהרדב"ז שינה את טעמו ואיך אפשר לומר שהרדב"ז יחלוק על דברי הרשב"א ועוד כי דברי הרשב"א בפיסול