ויוסף אברהם שמו

מצי המוחזק לומר קי"ל גם י"א דלא כתב הרדב"ז אלא היכא דנתפשט המנהג כאותו דין הא לא"ה לא עי"ש. ולעד"ן דדבריו קשים לשמוע תחילה במ"ש דבסי' תל"ג שינה את טעמו הרואה יראה דלא שינה כלום ועמד שם בסברתו כי כן כתב בתחילת דבריו דאין לזוז מדברי הרמב"ם כי אתריה הוא אלא דבנדונו מאן דפליג על הרמב"ם הוא רב האיי גאון וכתב שם הרדב"ז כי רב האיי הוא רבן של כל בני הגולה ועוד בידו שבט מישור דאתי מדוד הע"ה וכיון שהוא רבן של בני הגולה א"כ הוי כקבלוהו קודם הרמב"ם ובכל מקום כאתריה כיון שהוא רבן של כל בני הגולה אבל במקום שלא מצינו לרב האיי שחולק עליו ודאי שהלכה כמותו במקום שהוא אתריה והרדב"ז במקומו הוא עומד ולא שינה את טעמו. ועוד קשה לי דאיך אפשר לומר דהרדב"ז שינה את טעמו אחר שמצינו לו בשש מקומות שהוא אומר דבמקום שהוא אתריה הוי כאילו קבלוהו ועוד דאיך יכחיש משנה ערוכה בסנהדרין ההיא דנאמן עלי אבא שנראה ממנה שהקבלה תועיל אפילו לג' רועי בקר ומה גם דמצינו להרדב"ז עצמו גבי דיין מארבעים שכתב שאם קבלוהו עליהם לא גרע מנאמן עלי אבא. ועוד דאיך נוכל לומר שכל זה נעלם מהרב ב"ד דברי הש"ס ודברי מרן בבד"ה ודברי הרדב"ז בששה מקומות ועוד קשה לי במ"ש משם י"א דלא כתב כן הרדב"ז אלא במקום שנהגו כוותיה באותו דין ע"כ. ולא ידעתי מנ"ל לחלק בהכי ואדרבה ממ"ש שם בסימן תתכ"ה נראה להיפך שהרי שם כתב שצריך כמה טענות עד שיוכל לומר קי"ל חדא דלא ליהוי אתריה דמר ותו דלא נהגו כוותיה ותו וכו' ואם איתא כמ"ש דאפילו הוא אתריה צריך שינהגו כוותיה א"כ הו"ל ליערבינהו ויאמר שהוא אתריה ונהגו כוותיה ולמה ליה לומר ותו. ועוד דאיך אפשר לומר דחזר בו הרדב"ז והרי בההיא דהרדב"ז שהביא החיד"א כתב דלא גרע מנאמן עלי וא"כ איך אפשר שחזר בו והיא הלכה פסוקה כי משם נראה שיוכל לקבל עליו אפילו הפסולין מן התורה כ"ש סברת הפוסקים המפורסמים אלא שרבו עליהם חבריהם ומזאת המשנה קשה לי על דברי מהר"ח מודעי שהטריח עצמו לדקדק כן מדברי הרדב"ז דסי' תקמ"ז ולמה לא הביא ראיה מדברי המשנה הנז' שהיא הלכה פסוקה והרי הרדב"ז עצמו הביא ראיה לדבריו מההיא דנאמן עלי אבא וכו' שיכול לקבל עליו אפילו הפסולין מן התודה. ויותר מזה דאיתי למהרשד"ם ח"מ סי' ל"א שכתב