ויוסף אברהם שמ

לחבירו ובשטר המכר לא כתב לו קנה לך שטר זה וכל שעבודא דאית ביה אם מסר לו השטר ונשבע לו שלא לערער נגד המכר הנז' קנה הלוקח גוף השטר אפילו שלא כתב לו קנה לך וכו' עי"ש. א"כ נראה דגם בנ"ד שנשבעה על המכר אפילו לא כתבה קנה לך וכו' השטר כשר: ז

עוד יש להביא ראיה לנ"ד שאפילו אם לא היה שם כת"ומ כלל אלא שנתחייבה לתת לראובן מסכי כתובתה אפילו שעדין רשות בעלה עליה מ"מ כיון שאחר כך מת בעלה ובאת לידי גבייה זכה בהם ראובן וראיה לזה ממ"ש מהריט"ץ סי' ער"ב שכתב באשה שנתחייבה לתת לבתה כ"וך ועדין האשה היתה נשואה ואח"ז מת בעלה וגבתה כתובתה שזכתה בתה במתנה דאפילו שבעת החיוב היתה ברשות בעלה מיהו כיון שאחר מותו זכתה בנכסים מצד פרעון כתובתה ושתקה ולא מיחתה הויא מתנה גמורה עי"ש. א"כ גם בנ"ד שנתנה לו מסכי כתובתה כשתבוא לידי גבייה ואח"ז מת בעלה ובאה לידי גבייה לפני ב"ד וראו הב"ד מה שעשתה שהיתה הכת"ומ בתוך שטר הכתובה אשר הוציאה לפניהם וראו אותה ודאי שזכה ראובן מאותו עת שגבתה הכתובה

ונראה עוד לומר דבנ"ד אפילו שנחשוב כאילו לא היה שם כת"ומ כלל אלא שנתנה לאה סכי כתובתה לראובן במתנה גמורה כמו שכתוב דבר זה בשטר המתנה שיזכה בהם בעת שתבוא לידי גבייה והנתינה היתה בעת שהיה בעלה חי שלא היו הנכסים ברשותה והוי כמוכר או נותן דשלב"ל שכתב מרן בסי' ר"ט ס"ד דאין אדם מקנה דשלב"ל בין במכר ובין במתנת בריא וכן דבר שבא לעולם אלא שאינו ברשותו דינו כדבר שלא בא לעולם שלא קנה ויכול לחזור בו. אכן סיים שם מור"ם ומ"מ אם טרח המוכר וקנה הדבר שמכר צריך לקיים מקחו כי אדעתא דהכי טרח וקנה כדי דליקום בהימנותיה ע"כ. וא"כ נראה דגם בנ"ד אע"פי שהוא דשלב"ל והיא מלוה אצל בעלה והוי דשלב"ל מ"מ כיון שמת בעלה ועמדה לפני ב"ד וגבתה כתובתה אנו אומרים שעשתה כן כדי שתקום בהימנותה ותזכה לראובן בגוף מהיום כמו שנדרה לו ואז למפרע זכה בהם ראובן ואמרינן דלהכי טרחא ועמדה לפני ב"ד כדי שתקיים נדרה ונראה דבאופן ונדון זה אף הרב פ"מ והרב דבר משה יודו בזה דאף דכתבו הרבנים הנז' דלגבי מלוה בשטר אין תקנה