ויוסף אברהם שלט

לשון של זכות אע"פי שהסופר לא ידע להחזיקו כראוי אכן המקנה כיון להקנותו בכל חזוקי סופר כן נר' לתרץ דברי מהרשד"ם במאי דסתיר דידיה אדידיה

ומעתה אחר שנתבאר לנו מדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים שדברי רב האיי גאון שרירין וקיימין וגם הר' העיטור והריטב"א ורי"ו פסקו להלכה כמותו ולא נמצא מי שיחלוק בדבר זה זולתי הפ"מ ורבני שאלוניקי ז"ל מתוך דוחקם כדי לתרץ דבריו. מעתה יש לי לתמוה על דברי הרב בריכות מים בדף ר"ב ע"א שכתב דמאחר דמרן בש"ע לא פסק ההיא דרב האיי ודעמיה אמרינן דחזר בו מרן ויכול המוחזק לומר קי"ל עי"ש. ולא ידעתי איך עלה בדעת עליון לומר כדבר הזה חדא דהרב העיטור והריטב"א ורי"ו סברי כוותיה ולא נמצא שום פוסק מהראשונים דפליג על דברי רב האיי ואיך אפשר דמרן חזר בו בלתי שנמצא לכמה פוסקים דפליגי עליה וכבר עוד תמהתי עליו בסי' כ"ג דהיכן מצא כלל זה בדברי מרן כי לא דברו הפוסקים באופן זה כלל וכמו שהארכתי בכלל זה שם ועוד דמצינו למרן עצמו בש"ות אבקת רוכל סי' ע' שכתב כדברי רב האיי והרמב"ן וכבר מצאתי להרב זרע אברהם ח"מ סי' ה' דף ע"ד ע"ג שכתב שמדברי מרן בס' אבקת רוכל נראה דלא כוותיה עי"ש. וא"כ איך נוכל לומר דמרן חזר בו עוד ראיתי למהרשד"ם סי' רס"ב שנראה מדבריו שם דלא כמו שחילק הרב פ"מ ודעימיה וגם החק"ל בא"ה סי' ל' תמה עליהם כן

עוד יש להביא ראיה לנ"ד ממה שראיתי להרב החבי"ב בש"ות ח"מ סי' קס"ה שנשאל שם על אחד שנתן מתנה וכתב לו שטר כעין נ"ד והעתיק שם כל נוסח השטר אות באות ולא כתב שם שכתב לו ושיקנה באותה כתיבה ונסתפק שם שלא מסר להם השטר אלא כתב לו בתוך השטר קנה לך שטר זה וכו' ומאחר שהעתיק כל לשון השטר עד שהגיע וכתב הזמן והכל ש"וב וקיים ולא העתיק ושיקנה באותה כתיבה ולא נסתפק בה כלל לפי שאינה כתובה נראה דלא חש לה וסבר דזה לכתחילה ולא לעיכובא ואף שמרן סיים ואם לא כתב כן לא קנה קאי על עיקר הדין שצריך כתיבה ומסירה א"נ סבר לה דמה שכתב מרן אלא צריך שיאמר לעדים כתבו שטר מכר וכו' הכוונה שיאמר כן בע"פ

גם ראיתי להרב שי למורא בסי' כ"ז שכתב דמי שמכר שטר חוב