ויוסף אברהם שלח

שבסי' שי"ז ואילו ראו אותו לא היו מחלקין בכך מלבר דנעלם מהם דבריו שבסי' ס"א בדברי הגו"ר הנז'

ויותר יגדל התימה על הרב דבר משה הנז' שהלך בעקבותיהם והחזיק בדבריהם ודחה דברי מהרש"ח ולא ראה שרוב הפוסקים בסייעתיה גם איך נעלם ממנו ג' תשובות של מהרשד"ם ההיא דסי' ח"ן וס"א ושי"ז הנז"ל שמהם נראה דלא כמו שחלקו בדעתו וכאמור. ולפקד"ן דיש לתרץ דברי מהרשד"ם בדרך פשוטה במ"ש בסי' רע"א וש"ט והוא במה שיש לדקדק בדבריו בההיא דסי' רע"א אמאי לא הביא דברי רב האיי ודברי הריטב"א ורי"ו דלכאורה נראה שכולם ענין אחד ועוד אמאי לא דחאם כמו שדחה דברי ר"ב ועוד דדברי ר"ב נוכל לומר כמו שדחה אותו שלא הביאוהו הפוסקים אבל ההיא דרב האיי איך נוכל לומר שלא הביאוהו הפוסקים והרי הריטב"א ורי"ו וכמה פוסקים הביאוהו להלכה אכן נר' שמהרשד"ם הוקשה לו בדברי ר"ב דוקא במ"ש שאפילו היו העדים לפנינו ואומרים שלא כך היה הענין אינם נאמנין דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד והוקשה לו עליו דאה"נ דאם השטר יצא לפנינו וכתוב בו כתחז"ל ואין העדים לפנינו עד שנשאל אותם אלא עשו להם קיום ממקום אחר אז בכגון זה מחזיקין אותו בכשרות ואנו אומרים כיון שכתוב בכל לשון של זכות וכתחז"ל אנו אומרים שנעשה בכשרות ובכה"ג ההיא דרב האי והריטב"א ודעימיה אבל אם העדים עומדים לפנינו ואומרים שלא כך נעשה אין אנו אומרים בזה דכיון שכתוב כתחז"ל אם באו העדים ואמרו שלא כך היה שאין יכולין לחזור ודי לנו בזה שנאמר שדוקא אם כתוב בסתם ור"ב ס"ל דכיון שכתוב כתחז"ל אם יאמרו שלא כך נעשה אין אנו שומעין להם דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ועל אופן זה כתב מהרשד"ם דלא קי"ל כר"ב ונראה דמרן ז"ל בסי' ס"א ובסי' ע"א שהביא דברי רב האיי ודעמיה לא סיים שם וכ"כ ר"ב לפי שדברי ר"ב ענין אחר וגם ההיא דסימן ש"ט התם מיירי דלא היה השטר לפנינו כלל אלא שהעדים מעידין שהשטר נעשה בכל חזוקי סופר ולא החסירו בו כלום ומהרשד"ם ראה אותם שאינם בר הכי ועוד שהפריזו על המידה ואמרו שבכל חזוקי סופר כתבו אותו ותמה עליהם שהרבה מן המבינים אינם יודעים לכתוב זה ואיך יכלו העדים לעשות ולכתוב בכל חיזוקי סופר ואה"נ דאם בא המקנה לפני העדים ואמר להם כתבו לו שטר בכל