ויוסף אברהם שלז

מועיל לתקן תברי דשטרא ובסי' רע"א וש"ט נייד מיניה ולכן הרב פ"מ ורבני שאלוניקי כדי לתרץ דברי הרשד"ם יצאו לחלק בין התשו' הנז' ומהרד"א כתב דההיא דסי' כ"ח מיירי שהריעותא לא היה בקנין מצד עצמו רק מטעם אסמכתא ובכי הא שהריעותא מחמת הלשון אהני מ"ש בכל לשון של זכות ויפוי כח וכתחז"ל אכן ההיא דסימן רע"א וש"ט דהקנין מצד עצמו לא היה קנין המועיל דאתייליד ביה ריעותא לא מהנו הני לישני לתקן השטר. והרב פ"מ חיזק לו פי' זה ממ"ש מהרשד"ם עצמו דכל ריעותא דאסמכתא משום דלא גמר ומקני אף כי צוה לעדים שיכתבו בכל לשון של זכות אנן סהדי דגמר ומקני עי"ש. מדבריו אלה נראה דהרשד"ם לא כתב דמהני לשונות אלו אלא גבי אסמכתא ולא במקום אחר והרואה יראה את דבריו מהרשד"ם שבסי' שי"ז הנז' ששם לא היה ענין אסמכתא אלא מתנת ש"מ ועכ"ז נסתייע ממה שכתוב בשטר בכל לשון של זכות וגם מתשו' זו יש לתמוה גם על דברי מהרש"ג שיצא לחלק בין כשהעדים מדברים בלשון עצמן לכשהם מדברים בלשון המקנה ומעדיף הדבר כשהם מדברים העדים בלשון עצמן והסכים עמו בזה הפ"מ ולא ידעתי מה יעשו בההיא תשובה דסימן שי"ז הנז' דנראה משם שהיה הדבר בלשון המקנה שא"ל הש"מ כתבו בכל לשון של זכות ומלשון זה נסתייע מהרשד"ם והכשיר השטר דנדון דידיה ומזה נראה שזו סותרת לדברי מהרד"א ומהרש"ג ז"ל

גם ראיתי להגו"ר כלל ה' סימן ה' שכתב דאישתמיט מנייהו דהרבנים הנז' דברי מהרשד"ם בסי' ס"א גבי השמטת חוב בשביעית ומהרש"ל בס' ב"ד ש"ש חיזק דבריו יותר דודאי גרע טפי תנאי מחודש מהיכא דאיכא ריעותא בקנין מצד עצמו ואפ"ה לישנא דבעל דבר בלשון המועיל מהני עי"ש בד"ק. וא"כ נראה דאישתמיט מנייהו תשו' מהרשד"ם דסי' ס"א ושי"ז

ומו"הר שם בדף קל"ג אסף איש טהור לדברי הפוס' החולקין על דברי הפ"מ ורבני שאלוניקי ורובם מרבני שאלוניקי הראשונים ובודאי דאילו ראו אותם הפ"מ וסיעתיה הוו הדרי בהו וכמ"ש הרב כרם שלמה סי' ס"ז וסיים מהרש"ל להדיא כי אין יכול לומר בזה דבמחלוקת הוא שנוי ויכול לומר קי"ל כיון דהרב פ"מ וסיעתיה לא הביאו דברי הראשונים הנז' שחלקו עליהם ובכי הא לא מצי לומר קי"ל עי"ש. ולפי האמור גם אשתמטייהו דברי מהרשד"ם