ויוסף אברהם שלו

ברשותו אכן נראה דנ"ד דומה למ"ש וסיים שם מרן ואם מכר האילן לפירותיו קנה מיד ואין אחד מהם יכול לחזור בו עי"ש. ונדון דידן כתוב בשטר שנתנה לו סכי כתובתה גופא מהיום ופירי לאחר מיתה וא"כ נראה להדיא שנתנה לו הגוף מעת הכתיבה ועשתה לו כת"ומ ודעתה שלא יוציא הקרן לצרכו אלא יאכל מפירותיו לריוח היום וזה דומה למוכר אילן לפירותיו דקנה כיון שהקנה לו הגוף מעכשיו וכמ"ש מרן ז"ל שם

עוד נראה להביא חיזוק למ"ש לעיל דבנ"ד שאמרה לעדים כתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח נראה שהכוונה שלא יקנו אלא בכתיבה ולא בק"ס והוא ממ"ש מהרשד"ם ח"מ סי' שי"ז גבי מתנת ש"מ שכתוב בה שא"ל כתבו בכל לשון של זכות שהיה אפשר לגמגם ולומר שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה ולבסוף אסיק דאם יפה כוחו אמרינן דאין כוונתו להקנות לו בשטר וכבר כתוב בכל לשון של זכות ויפוי כח עכ"ל. הרי להדיא דכיון דאמר כתבו יש במשמעה שלא יקנו אלא בשטר ואף דלא אמרה למילתיה אלא בדרך אפשר וגמגום אכן לא דחאה אלא משום שכתוב בשטר בכל לשון של זכות הא לא"ה נראה שכיון במילת וכתבו שיקנו בשטר ועוד דהא דאמרה בלשון אפשר משום דגבי ש"מ אם נאמר דלהכי כיון א"כ דבריו סתראי שהוא אומר שרצונו לתת מתנה ולכן כתבה בדרך אפשר ולא נתקנה עמו אלא לפי שכתוב בכל לשון של זכות אבל בנ"ד אם נאמר דמה שאמר וכתבו שיקנה בכתיבה אדרבה מתקיימת המתנה ובודאי דלהכי כיונה האשה ומה גם שכתבה בכל לשון של זכות ליפות כחו ואיהו עצמו סיים להביא דבמקום שכתוב בכל לשון של זכות אמרינן דיפה כחו ואין כוונתו להקנות לו בשטר היפך כוונתו

ונראה עוד לומר דאפילו דהרב פ"מ סי' י"ד ורבני שאלוניקי שהביא שם ויצאו לחלק בהאי לישנא של זכות ויפוי כח אכן בנ"ד שכתוב וכתבו בכל לשון של זכות גם המה מודים דכיון שאמר כתבו וגם אמר בכל לשון של זכות בודאי שהכוונה שיקנו בשטר ומה גם דכ"ע ידעי לה להאי מילתא דאין שטרות נקנין בק"ס אלא בכת"ומ

עוד נראה לומר דהנה מצינו למהרשד"ם בד' מקומות והם בסי' כ"ח וסי' ח"ן וס"א ושי"ז שכתב דלשון זה של זכות ויפוי כח