ויוסף אברהם שלא

דילג בתחילה וקנו ממני שאז יראה דעיקר קניינו ע"י הכתיבה והוא מה שאמר וכתבו ותנו ליד פ' הקונה וגם הרב נחש"ב הנז' כתב דלמד נוסח זה מדברי הסמ"ע הנז' ובין אם אמר אני מקנה ובין אמר קנה לך וכו' לפני העדים הכל אחד ואף שהרב נחש"ב כתב לבסוף וקנינא וכו' כבר כתבנו לעיל כי קנין שלבסוף לא מעלה ולא מוריד ובלבד שלא יאמר בתחילה קנו ממני ואם אמר קנו ממני צריך שיסיים עמה ושיקנה באותה כתיבה ובין ההיא דהסמ"ע ובין ההיא דנחש"ב שניהם שוים לטובה דכל שלא הזכיר קנין בתחילה אין צריך לכתוב ושיקנה באותה כתיבה. ומרן אשר הצריך לכתוב ושיקנה באותה כתיבה ולא כתב שלא יכתוב קנין סודר כלל לפי שבכל הקניינין כגון קניית מטלטלים ושאר עניינים קודם כל דבר מתחייבין בקנין ומרגלא בפומייהו דאינשי לעשות ככה וגם לפעמים מקנה לו השטר וגם מטלטלין עמו והם נקנין בק"ס לכן הניח אותם בהרגלם לקנות בסודר אלא שכך יעשה שיכתוב ושיקנה באותה כתיבה ואז אין קפידא אם יכתבו הקנין קודם או אח"ך. ומ"ש מרן ואפי' מסרו לידו וקנו מידו שמוכר לו השטר וכתבו לו העדים הקנין זה הכתב אינו אלא לראיה בעלמא הכוונה דעבד תרתי לריעותא אחת שקנו מידו תחילה ולא זכרו הכתיבה כלל ועוד שמעידין שמוכר לו השטר שלשון זה לשון העדים ולא לשון המקנה ועל זה סיים שאינו כלום אלא צריך לומר המקנה לעדים וגם שיקנה באותה כתיבה אבל אה"נ דאם לא אמר קנו ממני אלא אמר סתם קנה לך וכו' ודאי שכוונתו ע"י הכתיבה דאי לא במה יקנה וכ"ש אם צוה להם כתבו וחתמו ותנו ביד פ' שודאי שיכתבו שטר זביני דאלת"ה זיל ופרנס לי דברי הסמ"ע והרב נחש"ב והרב בית אברהם פי' דבריו שהעיקר לפי שנעשה הקנין תחילה אבל אם נעשה הקנין אח"ך אין צריך לכתוב ושיקנה באותה כתיבה

והנה לפי האמור הק"ס גבי מכירת שטרות מגרעות נתן כי בלא הקנין יותר יפה וזה דומה למתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין דפליגי בה רב ושמואל בכתובות דף נ"ה דרב אמר ארכבא אתרי רכשי ושמואל אמר לא ידענא מאי אידון בה וקי"ל כשמואל. דהמתנה בטילה וכתבו שם התו' דאמרו בב"ב דמודה שמואל במיפה כחו שאמר וקנינא מניה מוסף על מתנתא וכתבו עוד שם בא"ד שתקנו הגאונים במתנת ש"מ לומר הוו עלי עדים וקנו ממני בכל לשון של זכות והקשו התו' הא בעינן שיהא מיפה כחו ותירצו כי