ויוסף אברהם של

דכוונתו לומר דאע"ג דסתם קנין לכתיבה עומד הכא שאני דכל שמתחילה קדם הקנין אין כותבין העדים שטר זביני ולכתוב ביה קנה לך וכו' דלא הוי מידי מאי דכתבי העדים שטר אחר הקנין דכיון דקדם הקנין נמצא שהקנה ע"י קנין ולא בשטר והשטר לראיה בעלמא כתביה אבל אה"נ דאם אמר לעדים כתבו לו שטר זביני וכתבו לו שאני מקנה שט"ח זה וכו' ועשו כן העדים ואח"ך קנו מידו דמזכה ליה שטרא דמסר ליה מהני כיון שקנו תחילה ע"י הכתיבה עי"ש. הרי דסבר לה מר דכל שקנו מידו תחילה בק"ס לא מהני אלא בעינן שתחילה יעשה כתיבה ומסירה ואח"ז יקנו מידו בק"ס והנה לדעת הרב הפרישה ולדעת הרב בית אברהם הנז' שטר שיצא לפנינו וכתוב בו כת"ומ וגם ק"ס במה יוודע שהכתיבה קדמה ולא הקנין אכן נראה דאם כתוב בשטר בא הר"פ ואמר הוו עלי עדים וקנו ממני קגו"ש אז גילה דעתו המקנה דבקנין ניחא ליה לקנות מאחר דהזכיר הקנין תחילה וזה לא מהני מידי אם לא כתב ושיקנה באותה כתיבה אכן אם כתב תחילה שאמר להם כתבו לו שטר זביני ויקנה שטר זה וכל שעבודא דאית ביה אז ודאי מהני ואפילו שכתבו לו בסוף השטר וקנינא וכו' לא הפסיד מאחר דגילה דעתו בתחילה דעיקר קניינו ע"י הכתיבה ובהא ניחא ליה דליקני ואפילו שלא כתב ושיקנה באותה כתיבה והיא דעת הסמ"ע שכתב על דברי הש"ע וה"ה אם כתב על השטר אני פב"פ מקנה לפב"פ שטר זה וכל שעבודא דאית ביה ע"כ. והכוונה דכיון דק"ס לא היה שם עד שנאמר שעליו כיון המקנה ומוכרח שכל כוונתו על הכתיבה שהוא כותב קניינו לפי שק"ס לא היה שם ובודאי דה"ה נמי אם אמר לעדים הוו עלי עדים שאני מקנה לפב"פ וכתבו לו שטר שאני מקנה לו שטר זה וכו' גם זה יועיל כל שלא הזכיר ק"ס ואין צריך לכתוב ושיקנה באותה כתיבה וכן מצאתי למהר"ש יפה ז"ל בנוסח השטרות גם מצאתי להרב נחלת שבעה ז"ל בנוסח השטרות סי' נ"ז שכתב נוסח שטר כתיבה ומסירה ולא הזכ ואיך ידלג דבר שכתוב בש"ע להדיא אלא ודאי נראה כדכתיבנא וראיה לזה שלא כתב בתחילה הוו עלי עדים וקנו ממני קגו"ש כדרכו בכמה מקומות לפי שאם אמר לשון זה היה משמע דעיקר קנייתו ע"י ק"ס ולא ע"י הכתיבה וכתיבת השטר לראיה בעלמא הוא דכתביה ולכן