ויוסף אברהם שכט

קצר כדרכו בכל מקום והוא דפה בסי' ס"ו כתבה מרן ז"ל לעיקר הדין דעיקר הקנין בכסף דכתיב ונתן הכסף וקם לו והשטר שכותבין לראיה בעלמא כותבין ולכן הצריך לומר ושיקנה באותה כתיבה למי שגילה דעתו בפירוש דעיקר מה שכתב בשטר הוא לראיה בעלמא אכן סתם שטרי דידן הם שטרי קנין ואין עיקר הקנין בכסף אלא בשטר א"כ לפ"ז גבי קנין שטרות אין צריך לכתוב ושיקנה באותה כתיבה כי בלא"ה שטרי דידן שטרי קנין הם וכמו שביאר דבריו מרן להדיא בסי' קצ"א ואם כן לפי כל האמור לעיל נעקרה תקנה זו ומה שתקנו הפוסקים שיכתבו בשטר ושיקנה באותה כתיבה כי לפ"ז אינה צריכה כלל וכ"כ הש"ך סי' ס"ו סק"ז

וד נראה לומר דאפילו את"ל. דמילת ושיקנה באותה כתיבה היא לעיכובא והוא דבע"הת בשער נ"א ח"ג ה"ד כתב בשם מהר"י ן' מיגאש ז"ל וז"ל קנו מניה בקנין ואח"ך כתבו את השטר מאי והשיב דלא מהני אלא בעי למימר לסהדי כתבו את שטר זביני ולכתוב ביה קנה לך שטרא דנא וכו' והדר איבעי לאקנויי מניה דמזכה ליה שטרא דמסר ליה וכ"ש שלא נכתב הכי עכ"ל. דבריו ברור מללו שהכוונה אם קנו מידו תחילה ואז נודע שעיקר קניינם ע"י הקנין שקנו ואחר זה כתבו את השטר אפילו שכתבו מיד השטר לא מהני לפי דכיון דקנו מידו תחילה נראה שכוונו דעיקר קנייתו השטר ע"י הקנין ועל זה השיב דבכגון זה לא מהני אלא עיקר הדבר שתחילה יאמר המקנה לעדים כתבו לו שטרא דזביני וימסור. אותו ויאמר לו קנה לך וכו' ואז יכתבו העדים ואח"ז יקנו מידו ק"ס דכיון דלא קנו מידו עד לבסוף גילו דעתם דהעיקר הקנין מסירה וכתיבה ואח"ז ליותר יפוי כח יקנו מידו ומה שסיים וכ"ש שלא נכתב הכי ר"ל שלא נכתב קנין כלל שנודע הדבר להדיא שעיקר קנייתם ע"י הכתיבה ואין להסתפק כלל כיון שאין קנין כלל וכן נראה מדברי הפרישה שכתב דאפילו שכתבו שטר ראייתם מיד אחר שקנו מידו ומסר לו את השטר לא מהני ע"כ דנראה מדבריו דעיקר הקפידה לפי שקנו מידו ואח"ך כתבו הא אם כתבו תחילה ואח"ך קנו מידו מהני. וכן ראיתי להרב בית אברהם סי' ס"ו שכתב לתרץ על מה שהקשה הרב נתיבות משפט בדף ס"ד על בע"הת שהשוה דברי מהר"י ן' מיגאש לדברי רב האיי וכתב דמהר"י א"מ אפילו נכתב תכף ומיד לא מהני ואילו לרב האיי כל שנכתב אח"ך שפיר דמי והרב בית אברהם תירץ