ויוסף אברהם שכח

ועתה נחזור לעיקר הדין שכתב מרן בסי' ס"ו בענין קניין שטרות שצ"ל קנה לך שטר זה וכל שעבודא דאית ביה ושיקנה באותה כתיבה וכו' וראיתי להרב בני יעקב ז"ל בדף נ"ח ע"ג שהקשה דברי מרן אהדדי דאילו הכא בסי' ס"ו נראה מדברי מרן דס"ל דשטרי דידן שטרי ראיה הן ולכן צריך שיכתוב ושיקנה באותה כתיבה ואילו בסי' ק"ץ וקצ"א פסק מרן דשטרי דידן שטרי קנין הם והניחה בצ"ע ותמה על האשכנזים הם הב"ח וסמ"ע וש"ך איך לא הרגישו מזה. וראיתי למהראנ"ח ח"א סי' צ"ב שנשאל בנדון ביוצא בזה בשטר שהיה כתוב בו קנה לך שטר זה וכו' ולא סיים ושיקנה באותה כתיבה ופשיט לה מדברי הר"ן שבפ"ק דקידושין שכתב דשטרי דידן שטרי קנין הם ולכך כל שכתב קנה לך וכו' יספיק ע"כ. גם מצאתי להרב נתיבות משפט בדף ס"ד ע"ד שכתב לדעת רבינו האיי דמשמע מדבריו דכל שנכתב השטר שפיר דמי כל שכותבין העדים איך מכר לו שטר זה וכו' ושיכתוב כן בשטר המתנה דכיון שהיה קנין בדבר כאילו אמר להם כתובו ולא ר' האיי קאי בסברא זו אלא גם הרמב"ן והרשב"א והר"ן ס"ל הכי ויותר מהמה דס"ל דשטרי דידן שטרי קנין הם כמ"ש מרן בסי' ק"ץ וקצ"א. ויש לתמוה על דברי מהראנ"ח איך הניח דברי הטור ומרן שבסי' ס"ו ופסק כההיא דסי' ק"ץ וקצ"א וגם על הרב נתיבות משפט יש לתמוה כן לכן נראה לומר דס"ל להני אשלי רברבי כסברת הרב זרע אברהם ח"מ סי' יו"ד דפוסק כשמביא סברא בסתם וסברא בשם י"א ובמקום אחר כתב להיפך דאמרינן דהדר ביה מקמייתא ומדבריו אלה נר' דגם בסתם וסתם שהם סתרן אהדדי דאזלינן בתר בתרא ואמרינן דהדר ביה מקמייתא א"כ בנדון דידן נמי הכי דבסי' ס"ו כתב שהשטרות שטרי ראיה הן ומשו"ה צריך שיכתוב ושיקנה באותה כתיבה ובסי' ק"ץ וקצ"א כתב להיפך דשטרי דידן שטרי קנין הן אז אנו אומרים שמרן חזר בו ממה שכתב בסי' ס"ו והעיקר כמו שכתב בסי' ק"ץ וקצ"א. ועיקר תמיהת הרב בני יעקב היא לומר דמה עלתה על דעתו של מרן בסי' ס"ו לפסוק דשטרי דידן שטרי ראיה הן כיון שהדבר הוא בהיפך וסברא מוסכמת היא ומשו"ה הניחה בצ"ע ולאו משום דספוקי מספקא ליה בדעת מרן וראיתי למהריק"ש ז"ל בס' ערך לחם סי' ס"ו על מה שכתב מרן ושיקנה באותה כתיבה כתב הוא ז"ל ושטרי דידן עיין בסי' קצ"א ס"ג עי"ש. ונראה שהרגיש בקושי הרב בני יעקב ותירצה בלשון