ויוסף אברהם שכז

הוא המ"ץ בסי' יו"ד וטו"ב דעשה מעשה כהרשד"ם דסי' כ"ח ואם הוא בר פלוגתיה בעניין קניית השטרות איך כתב שהוא חבר לו אלא ודאי נראה כדאמרן דגם בקניית שטרות אזיל ומודה לו

ומעתה לפ"ז יש לתמוה על דברי הרב דבר משה ז"ל שכתב דמהרש"ח לא הודו לו חביריו והוא יחיד בסברתו והרי חמשה פוסקים מהראשונים כתבו כסברת מהרש"ח וכמ"ש מהר"ם ן' חביב כנז'. ועוד קשה לי על דבריו כי מהרע"י כתב דלא מהני לשון של זכות ויפוי כח לענין והרי מצינו להרב החבי"ב בסי' ס"ו אות ט' וגם משם מהרח"ש כי לשון זה של זכות ויפוי כח אפילו לא כתב קנה לך שטר זה וכו' מהני ובכגון זה דסתיר דידיה אדידיה אין מביאין ממנו שום ראיה ולא נשאר לנו שהם נגד דברי מהרש"ח כ"א רבני שאלוניקי והפ"מ ומדבריהם נראה שלא ראו דברי הרבנים הנז' כי אם דוקא דברי מהרש"ח וכתבו שהוא יחיד בסברתו

והרב משכנות הרועים באות ל' הביא דברי הרב החבי"ב הנז' גם הביא לנו מ"ש באות ז"ך משם מהרי"ל שאם כתוב בשטר בכל לשון של זכות וכחומר כל שטרי קנה גם הביא מ"ש בהגב"י אות כ"ג שאם כתוב בשטר בכל לשון של זכות ויפוי כח אע"פי שלא פירש אג"ק מהנייא מדין קרקע לכ"ע וכו' וסיים עין רואה לכל הני רבוותא ראשונים ואחרונים דון דייני דאע"ג דספרא לא ידע לאחזוקי שטרא כראוי מהני הני לישני דכחומר וחומר שטרי דנהיגי בישראל לקיומיה לשטרא והיא סברת רב האיי גאון ז"ל ותלתא דמרחמי קבעוה להלכה ה"ה הרב העיטור די"ב והריטב"א ורבי' ירוחם ועד אחרון מרן בב"י שקבעה שם להלכה ומדברי רבי ברוך והרא"ש למדנו עוד דהאי לישנא מהני למשוי את שאינו זוכה כזוכה ומהדרינן בתר תקנתא דמאריה דשטרא ולקיומיה ההקנאה דשטרא והוקשה לו שם עוד מההיא דהרשד"ם דסי' רע"א וש"ט ותירץ דההיא דסי' כ"ח קבל עליה הנותן להיות בכל לשון של זכות אבל ההיא דסי' ש"ט העדים העידו שנעשה כתחז"ל עכ"ל המש"ה. מדבריו אלה נראה דכל מ"ש הרב החבי"ב משם הפוסקים הנז' כולם הם נמשכים ונגררים אחר דברי הגאון ודעימיה ומרן ז"ל פסק כוותייהו ואנן בדידן קבלנו הוראותיו ואף שמהרשד"ם בסי' רע"א לא חש לדברי ר"ב אנן בדידן קימא לן בדברי מרן שרמז לדברי ר"ב ולא פליג עליה כנראה שהודה לדבריו: