ויוסף אברהם שיט

אלו יש להם תיקון לזכות מקבלי מתנה דלספק הא' היה יכול הסופר לתקן הענין בלשון חיוב שמחייבת עצמה ליתן ולספק הב' היה יכול לתקן קנין לחודיה למטלטלים ולנכסים אכן למעות יקנה אותם בקנין אגב קרקע וזה לפי שהיה כתוב בכל לשון של זכות ויפוי כח ונסתייע בזה מדברי רבו מהרשד"ם שבסי' כ"ח דכתב דכיון שכתוב בכל לשון של זכות וכו' וכתב הריטב"א והביאו מהרי"ק בב"י סי' ע"א וכו' וכ"כ רב האיי ורי"ו וכו' הרי שלך לפניך דלשון זה יועיל אפי' להוציא מן היורשין. גם את השני מהרש"ח תלמידו בסי' ל"ד הביא גם הוא באסתר שנתנה לאמה מלוה בשטר ומלוה ע"פ וכתב ג"כ דכיון שיש לשונות אלו של זכות ויפוי כח וכתחז"ל יש תיקון שתזכה אמה של אסתר אחרי מות בתה בין במלוה בשטר ובין במלוה ע"פ בהתחייב לאמה לתת כל אשר לה ואפילו הוא ביד אחרים דאע"ג דמלוה להוצאה ניתנה והוי דשלב"ל בלשון חיוב חייב וכמ"ש הרי"טבא הביאו מהרי"ק בסי' ס' וגם הוא נסתייע מדברי מ"ז מהרשד"ם בסי' כ"ח עי"ש. הרי לך דסברי מרנן דבלשון חיוב אפילו שאינו אסמכתא אלא דבר שלב"ל בלשון חיוב חייב וגובה אפילו מהיורשין. גם את השלישי הרב מ"ץ ח"ב סי' יו"ד דף כ"ב ע"ב כתב שיש לזכות לשמעון בחמישית הנכסים אפילו שקנאם אחר זמן המתנה לפי שכתוב כתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח א"כ הסופר טעה והו"ל לכתוב איך מעתה ומעכשיו חייבתי עצמי וכו' שבכ"הג זכה אפילו בדבר שאינו ברשותו ודבשלב"ל כמ"ש הריב"ה בסי' ס' וגם הב"י וכו' וכ"כ עוד בסי' ט"ז דכיון שהוא בלשון חיוב אפילו שלא היו ברשותו ודשלב"ל אותן הדברים חייב וגם אם הם מטבע שאינו נקנה בחליפין בלשון חיוב חייב ושם בשני המקומות בא להוציא מיד היורשין

הן אמת דלגבי קניית השטרות לא הועיל לן לשונות אלו אכן לענין חיוב אחר שנתחייב ומת קודם שבא הדבר שנתחייב בו והוא דשלב"ל אף היורשין חייבין ומוציאין מידם. ואת רב'ע מהרח"ש בחתימתו על דברי המ"ץ בסי' יו"ד הנז' כתב דשטרות אע"ג דבעו כת"ומ מ"מ אם הקנה אותם אג"ק וכתב לו קנה לך וכו' קנה וכתב דכיון דכתוב בכל לשון של זכות ויפוי כח הכוונה שיכתוב בלשון המועיל ואע"ג דלא נכתב כן ט"ס הוא אבל הוא נתחייב בכך ודמיא לההיא דרב האיי וכו' עי"ש. הרי בהדיא כי מצינו לכל אלו הפוסקים הנז' דס"ל דכיון דכתיב בכל לשון של זכות ויפוי כח הרי כאילו כתוב