ויוסף אברהם שיז

כתבוה בשוקא וכו' ואחר זה בטל דעתו מפני דעת מהרש"ח. ומוה"ר בס' בית דינו של שלמה בדף קל"א ע"ג הקשה על דברי מהרש"ח והפ"מ שלא ראו הדבר בשורשו וסמכו על מ"ש בב"י ששם בנ"י כתוב עמ"ש הילכך צריך לכתוב כתבוה בשוקא וכו' וכתב ר"ח דאהא סמכו רבנן ותקינו למיכתב ומפרשי בה הכי אמר לן מתנה זו כתבוה בשוקא וכו' ע"ש הרי שלך לפניך דמ"ש הרמב"ן אם לא שיפרש כת"ח כמו שפי' ר"ח ר"ל שצריך לכתוב בפי' כתבוה בשוקא וכו' עכ"ל ולפקד"ן דאין זה הכרח כלל דנוכל לפרש דברי הרמב"ן כך אם לא שיפרש בשטר כת"ח שר"ל שיכתוב בשטר כתחז"ל כמו שהבין מהרש"ח ומ"ש כמו שפי' ר"ח ר"ל מה היא תקנת חכמים עד שנאמר שלזה כיון במילת כתחז"ל לז"א כמו שפי' ר"ח שתיקנו לכתוב בשטר והכי אמר לן מתנה זו כתבוה בשוקא וכו' ועוד דלפי הבנתו הו"ל לכתוב וכ"כ ר"ח ז"ל והרב פ"מ שם פי' דמ"ש הרמב"ן שיפרש בשטר כתחז"ל הכוונה שיכתבו בשטר מתנה זו כתבוה בשוקא והכריח לזה ממ"ש הרמב"ן שיפרש בשטר כת"ח דאם כדברי מהרש"ח הול"ל אם לא שיכתוב בשטר כת"ח ע"כ. ולעד"ן דאין זה הכרח דהיינו הך ור"ל שיפרש בשטר ע"י הכתיבה שהוא כותב ועוד דלפי דבריו שהכוונה שיכתבו בשטר תקנת חכמים הול"ל שיפורש בשטר תקנת חכמים והיא כתבוה בשוקא ולמה ליה לומר כף הדמיון אבל אם נאמר שכוונת הרמב"ן שזה נעשה כתחז"ל א"ש כף הדמיון שר"ל שנעשה זה השטר כמו שאר שטרות הנעשים כתחז"ל ועוד קשה דלפי דברי הפ"מ שכוונת הרמב"ן הוא לומר שצריך לכתוב ת"ח בפירוש בשטר ובלא"ה אין לו שום תיקון א"כ נמצא דדברי מרן סתראי דבסי' ס"א ובמ"א הביא דלשון של זכות וכתחז"ל מועיל ואיך בסי' רמ"ב יכתוב בשם הרמב"ן דלשון זה אינו מועיל

ומכל האמור לעיל נראה דלשון של זכות וכו' ואחריות וכו' כתחז"ל הני לישני מתקני תברי דשטרא בין מצד אסמכתא ובין מצד חיסור לשון והכי כתב להדיא מו"ר מהרש"ל בס' מצד ש"ש וז"ל הכלל העולה מכל האמור לעיל דכל הני לישני מתקני דיעותי דשטרא בין באסמכתא ובין חיסור לשון בין בקנין עצמו שלא נכתב קנין המועיל והעיקר חסר מן הספר ואף שבע"ד והעדים לא ידעו אופן הקנין דתקין רבנן עי"ש. עוד כתב קודם לזה דאין לומר בזה דבמחלוקת היא שנויה ויכול המוחזק לומר קי"ל דכיון