ויוסף אברהם שיד

כתחז"ל אנו מפרשין שכוונתו כח בקרקע לקנות פירות א"כ כ"ש כשכתוב בו הני לשני דמעלי שאמר להם כתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח וגם כתוב כתחז"ל שאנו אומרים כי ודאי עשו תחז"ל שכיוונו שעיקר הקנין יהיה על ידי כתיבה ובה נקנה השטר ואין השטר לראיה בעלמא אלא עיקר השטר לקנין שיקנו באותה כתיבה

גם מ"ש הרב מעשה חייא סי' ט' שלא הוכשר בעיניו מילת כתחז"ל אכן בנדון דידן גם הוא מודה והוא דנשאל שם על איש אחד שהקדיש כל נכסיו אשר ישארו לו בעת מותו לעניי צפת ת"ו ומת ובאה בת אחותו שהיא יורשת מן התורה לזכות בנכסים והשיב דכיון דהאריך ימים קרוב לודאי דאותן נכסים והמטלטלים הלכו להם ואלו אשר נמצאו היום הם אחרים ואין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וכתב דאף דהב"י כתב בשם הרשב"א בסי' ר"ט דאע"ג דאין ארם מקנה דשלב"ל אדם משעבד עצמו בדשלב"ל אכן בנדון זה לא שייכא דמתנה זו לא היתה על דבר פ' כ"א על הנמצא אחר מותו ואם לא ימצא שום דבר אין כאן חיוב ובסוף התשובה אסיק ואין לומר דכיון דכתוב בשטר באופן היותר מועיל וכו' א"כ הרי הוא כמשעבד נפשיה על כל דבר ואף שאינו בעולם וכמש"ל משם הרשב"א והב"י כי הדברים האלו אינם להכניס תוספת נכסים במתנה הנכתבת למעלה תוספת חיזוק וחומר על כל הנז' עי"ש. א"כ נראה מדבריו דהא דלא אהני באופן המועיל וכתחז"ל לפי שאנו צריכים להכניס נכסים שלא היו בעת המתנה א"כ נראה דבמקום שאין אנו צריכין להוסיף במתנה אלא להחזיק באותן נכסים שנתחייבה בהם בכגון זה מהני לשון המועיל וכתחז"ל. והרב מע"ח הנז' תחילה כתב ושמא יאמר האומר הרי כתוב וכחומר כל שטרי דנהיגי בישראל העשוין כהוגן וכתחז"ל וא"כ אחר שנטלו קנין אף שיש ריעותא יתקיים השטר וכמ"ש הרא"ש ופסקו הטור והש"ע בסי' רמ"ב דאם יש תנאי כפול בשטר או שכתוב בסוף השטר וקנינא וכו' תשובתך דאין כוונת הרא"ש לומר דאף דלא נעשה הדבר בפועל כתחז"ל אחר שכתוב במתנה שהמקנה נטל קנין וכו' כי זה קנין דברים אמנם פי' דברי הרא"ש כי הוא יודה שנעשה הדבר כהוגן וכתחז"ל ואף שבלשון השטר בסיפור והודעת העדים לא הזכיר בדרך פרט מ"מ הודיעו כי נעשה הכל דרך כלל ואחר שהעדים מעידין