ויוסף אברהם שיג

פני משה ורבני שאלוניקי ז"ל אפילו לפי שני חילוקין אשר חילקו כי בנוסח זה אתי כמהרד"א ומהרש"ג כי קיים דברי שניהם וכמש"ל

ועדין צריכין אנו לברר דעת החילוקין על מהרש"ח אם הם מודים בנ"ד ואחזה אנכי למהראנ"ח ח"א סי' ע"ז שפסל שטר מתנה שהיה כתוב קנין השטרות באג"ק ואף שהיה כתוב בשטר ההוא כתחז"ל לא הועיל כלום ונראה בנדון דידן גם מהראנ"ח אזיל ומודה דלא נפסל בשטר אלא בנ"ד שלא היה קנין לשטרות כלל שלא היה שם כתיבה ומסירה משו"ה פסל השטר ההוא אבל בנ"ד שהיה שם כת"ומ אלא שבשטר לא כתבו ושיקנה בכתיבה שהם כותבין ועכ"פ לדעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל לא הצריכו כ"א שיכתוב קנה לך שטר זה וכל שיעבודא דאית ביה ובכי הא מילת לשון של זכות ויפוי כח יספיק ועוד נראה לומר דבנדון מהראנ"ח לא היה שם כ"א כתחז"ל ואין כתוב כתבו בכל לשון של זכות ומדברי רב האיי גאון נראה דכל שאמר הנותן כתבו בכל לשון של זכות אע"ג דלא ידע ספרא לאחזוקי מדבריו אלה נראה דהעיקר תלוי באמירת הנותן דכל שכיון ואמר להם שיכתבו בכל לשון של זכות משא"כ בנדון מהראנ"ח שאין בו כ"א כתחז"ל ולא היה כתוב בו ואחריות

גם ראיתי למהר"ם אלשיך ז"ל בסי' פ"ז שנדונו היה שלאה נתנה לחתנה דירה בעליה וכתב דקי"ל דהאומר ידור פ' בביתי לא אמר כלום ושם בנדונו היה כתוב שהכל נעשה כתחז"ל ועכ"ז כתב דלא יועיל לשון זה לתקן הענין דנפרש שהכונה קרקע לפירותיו שהרי עינינו הרואות שלא נעשה כתחז"ל שהרי בנדונו היה כתוב שהקנתה לאה דירת העליה לחתנה אגב ד"א קרקע דלא קנה כלום דקי"ל אין קרקע נקנה אגב קרקע ומאי מהני אם כתוב כתחז"ל לומר שנעשה כתחז"ל שהכונה בית לדירה ולא בתורת אגב ככתוב בשטר דלא מתקנינן כולי האי שני שינויים עי"ש. מדבריו אלה נראה להדיא דלא פסל השטר דבנדון דידיה אלא דלשון השטר סותר דברי חז"ל וכיצד אנו יכולין לתקן השטר. ואם כן בנ"ד דלא שייך דבר זה ולא יש בו שינויים אף הוא יודה דמלת כתחז"ל מתקנת השטר דאינו סותר תחז"ל עוד כתב שם דההיא דר"ב שכתב שמועיל לשון. כתחז"ל לפי שכתוב שנתן לו כח בפירות ור"ל כח בקרקע לקנות פירות ע"ש. וא"כ נראה מדבריו דכ"ש בנדון דידן דמוכשר השטר אליבא דר"ב שהרי שם בנדונו אפילו דילג מילת קרקע ומשום דכתוב