ויוסף אברהם לא

או שקנו בקנין ועדין לא קבלו המתנה לא אמרינן הכי אלא כיון דמת האב ועדין לא קבלו המתנות דחולקים עם השאר בשוה דא דאמדינן דעתיה דלא רצה שיזכו במתנה היכא דמת קודם שנשא וכו' והביא ממה דאוקמוה שם רישא וסיפא דמתני' כאן שנשאו הגדולים בחיי אביהם וכאן לאחר מיתת אביהם ואם איתא דאע"ג דנשאו לאחר מיתת אביהם זוכין במתנות כיון שעמדו וקדשו או קנו לוקמה תרווייהו כשנשאו לאחר מיתת אביהם וכאן שעמדו וקדשו בחיי אביהם וכו' עי"ש. ויש להקשות דבשלמא כשעמדו וקדשו בחיי אביהם שפיר אשמועינן רבותא דאע"ג דלא קבלו המתנה בחיי אביהם כיון שעמדו וקדשו קנו אבל כשלא עמדו וקדשו ונשאו הגדולים מהיכא תיתי שיזכו בהם במה שלקחו אחר מיתת אביהם כיון שלא עמדו וקדשו או קנו וי"ל דאשמועינן רבותא דאע"ג דאביהם כשהיה בחיים הזמין להם צרכי נדוניא או שפסק כמה רוצה ליתן להם אעפ"כ כיון שלא קנו מידו או עמדו וקדשו לא קנו וכמ"ש הריב"ש סי' קכ"ט אלא שהרואה יראה שדברי מהריב"ל הם היפך דברי הריב"ש שהרי הריב"ש כתב דאם יש לו נכסים יורדים לנכסיו ונותנים לפי שהם דברים הנקנים באמירה אע"פי שעדין לא כנס והלך לו למדינה אחרת כיון שזה מוכן לכנוס וה"ה אם מת האב הפוסק קודם שכנס ע"ש. הרי דסבר לה מר דכיון דעמדו וקדשו קנו ואפילו שעדין לא כנס וזה הפך דברי מהריב"ל אכן י"ל דבכגון דא אמרינן גברא אגברא קא רמית ומה גם דחיליה דמהריב"ל מהש"ס ההיא דפרק יש נוחלין

והרב ב"ח סי' רפ"ו הוקשה לו עמ"ש שם נשאו גדולים לאחר מיתת אביהם ישאו קטנים והוקשה לו דהא פשיטא ותירץ דאתא לאשמועינן דאע"ג דהאב אמר שיתנו כ"וך לבתו כההיא דרב גידל וכו' אפ"ה לגבי אחין לאו כלום הוא דלא זכה הבן בנכסים אלא אחר הנישואין עי"ש. והקשה עליו הפמ"א ח"א סי' ס"ב דאישתמיט מיניה דברי הריב"ש סי' קכ"ט שכתב שאם עמדו וקדשו קנו ואפילו מת האב זכו בפיסקא ע"ש. ולפקד"ן דהרב ב"ח סבר לה כדעת מהריב"ל דאפילו עמדו וקדשו אם מת האב לא זכו בפיסקא אלא דוקא אחר הנישואין אבל קודם הנישואין לא זכו בפיסקא ההיא ולדברי הריב"ש יתורץ דקמ"ל בנדון דידיה דאע"ג דהאב נדר בעת השידוכין שכ"וך יתן לה וגם קנה והזמין לה קצת