ויוסף אברהם שט

להם כתבו בכל לשון של זכות אין בכלל עדותן שהנותן פרט דרכי הקנייה רק שאמר להם לשון זה וכיון שלא פרט דרכי ההקנאה לא מהני ולא מידי ע"כ. והרואה יראה ההיא דסי' ס"א שהיה שם לשון המקנה ועכ"ז הכשיר השטר ממה שכתוב בכל לשון של זכות

ומעתה לפי האמור כי מצינו לו למהרשד"ם בסי' כ"ח וח"ן וס"א שכתב להדיא כדברי רב האיי ז"ל ולפ"ז נאמר דמהרש"ח שראה למ"ז מהרשד"ם ובקי בחדריו ראה בג' מקומות שכן כתב ולא חש לההיא דסי' רע"א וש"ט כי ידע שיש לתרצם בנקל ולא חש לבאר התירוץ כי פשוט לו וכבר הוא עצמו מהרשד"ם ז"ל בסי' רע"א כתב דע"כ לא כתב ר"ב אלא בנדון דידיה. דליכא ד"א דקא מסהדי סהדי וכו' אמנם בנ"ד דאיכא ד"א מאן לימא לן דאהא קאי כתחז"ל גם ההיא דסי' ש"ט כבר כתבנו לעיל דשם השטר כבר נשרף וכמש"ל ועוד קשה לי במ"ש דדברי מהרש"ח הוא יחיד בסברתו והרואה יראה כמה פוסקים נקבצו אליו זה יצא ראשונה הרב לחם רב סי' קצ"ג אייתי בידיה ההיא דהרשד"ם דסי' כ"ח דכתבו בכל לשון של זכות מהני לבטל האסמכתא וממנה למד הרב לח"ר הנז' בנ"ד לתקן שתי ריעותות דהוו בקנין עצמו ונמשך אחריו הרב בני אהרן סי' ק"ט גם מהר"י הלוי סי' יו"ד סמך עצמו על ההיא דהרשד"ם הנז' דסי' כ"ח לתקן ריעותי דאיתא בקנין עצמו אלא שאח"כ כתב ואפילו את"ל שיש לחלק בזה וכו' והיינו לפי שמצא מקום אחר לתקן הענין גם הרב משפט צדק ח"ב הביאו הרב החבי"ב סי' כ"ג הג"הט אות מ"ח דאהני ליה בכל לשון של זכות להיכא דאיכא ריעותא בקנין עצמו גם הרב כרם שלמה בסי' ס"ז כתב שקשה בעיניו על רבני שאלוניקי איך עשו מעשה נגד דברי מהרש"ח והמ"ץ ואילו היו רואין דברי המ"ץ לא היו סומכין על דעתם וכ"כ מהר"ם בן חביב הובאו דבריו בגו"ר כלל ה' סי' ט' שהסכימו עם המ"ץ שלשה רבני שאלוניקי והם מהרש"ל ומהרא"ש ומהרש"ח והביא שם דברי הפ"מ ורבני שאלוניקי ומה שחילקו בדברי מהרשד"ם ודחו דברי מהרש"ח כתב שם הר"מ בן חביב שהוא פלא בעיניו איך דחו דבריו והרי ראינו כמה גדולים שסוברים כוותיה וכ"כ מהרש"ך ס"ס ל"ד שכתב דנותן מלוה ע"פ ומטבע בקנין אגב דלא מהני ואי כתב בשטר שקבל עליו המתנה כהוגן וכתחז"ל זהו התיקון וכ"כ הגו"ר שם. שגם הוא בהס'כמה כמה עלה שכל שכתוב בכל לשון של זכות ויפוי כח מועיל לתקן