ויוסף אברהם שו

עצמן כדברי מהרש"ג ונתקיימו דברי. שניהם ממ"נ ואפשר דלכן מקדם קדמתה תקנו בנוסח השטרות לומר כן כדי לצאת ידי סברת כל הפוסקים וכנז"ל ונראה דלכן כותבין וקנינא קגו"ש במדל"ב מיד פ' ואין כותבין וקנינא אנן עדים לפי שכבר התחילו דבריהם מתחילה באומרם ואחריות וכו' ובכי הא שהעדים מעידין שנעשה הכל כתחז"ל אפילו הרשד"ם והראנ"ח מודים בזה

עוד נראה לומר דהנה רבני שאלוניקי והפ"מ סתרו המתנה דנדון דידהו מההיא דהרשד"ם סי' רע"א וש"ט הנראה מדברי מהרשד"ם דלא חש לההיא דר"ב וכבר כתבנו לעיל דנדון דידן דמי לההיא דמהרשד"ם דסי' כ"ח וגם כל מה שכתב בסי' רע"א וש"ט אינו שייך בנ"ד. תחילת דברי פיהו כתב בסי' רע"א דההיא דר"ב מאן לימא לן דהלכה כמותו ובפרט שלא הביאוהו הפוסקים ואנן בדידן דקבלנו סברת מרן ז"ל כבר כתבנו לעיל כי מרן בסימן רי"ב פסק לההיא דר"ב ואף שהביאה בקיצור עכ"פ לא הביא מאן דפליג בהדיה כנראה שהיא מוסכמת אצלו עוד נראה לומר דעד כאן לא נחלק מהרשד"ם על ר"ב אלא התם דוקא לפי דקי"ל האומר ידור פ' בבית זה לא אמר כלום וכתב ר"ב דמ"מ אם אמר שנתן לו הפירות כתחז"ל יש לפרש שנתן לו בלשון המועיל וא"כ נראה דשם הקנייה כולה היתה חסרה ואנו באים לתומכה מצד שכתוב כתחז"ל ואנו אומרים שנעשית באופן המועיל וע"ז פליג מהרשד"ם וסובר דכיון דהקנייה כולה חסרה היאך נתקנית במילת כתחז"ל כיון שגוף הדבר חסר אבל בנ"ד דהקנייה היתה עשויה כתחז"ל שאומר קנה לך וכו' אלא שאנו חוששין שמא כיון להקנותו כק"ס ולא ע"י הכתיבה אז אנו אומרים כיון שסופר זה ידע דאין הקנין מועיל בקניית שטרות כי אם דוקא כשיכתוב וימסור ולכן כתב בשטר כתחז"ל קנה לך שטר זה וכו' א"כ בודאי בע"פ אמר לו כן להמקבל בפירוש כיון שידע הסופר נוסח שתקנו חז"ל המובא בש"ע ובספרן של צדיקים וכיון שאמר זה ואמר כתחז"ל בודאי ידע שעיקר הקנייה ע"י הכתיבה ולא על ידי ק"ס. ועוד במה שדחה מהרשד"ם ואמר דעד כאן לא אמר ר"ב אלא התם דליכא דבר אחר דקא מסהדי עליה שנעשה כתחז"ל אלא ההיא דהקנה לפירות אבל בנ"ד דאיכא ד"א מאן לימא לן דיאמר ר"ב דהו"ל כאילו הקנה קרקע לפירות ובנ"ד דאיכא ד"א איכא למימר דהאי כתחז"ל לא קאי אלא למילתא אחריתי עד דאתו סהדי