ויוסף אברהם שג

בכך ודמיא לההיא דרב האיי ז"ל המובא בב"י ע"ש וכ"כ הרב החבי"ב בסי' ס"ו בהג"הט אות ט' דאם כתוב בשטר בכל לשון של זכות ויפוי כח הו"ל כאילו כתוב קנה לך איהו וכל שיעבודיה וכתב כן משם מהר"ע יהושע בכ"י והסכים על ידו מהרח"ש ז"ל וכ"כ בס' ת"ח ח"ב סי' ט"ז וכ"א והעתיק דבריהם הרב דבר משה ח"ב סי' פ"א עי"ש. אכן הרב פ"מ ח"ב סי' י"ד ועמו רבני שאלוניקי שדחו דברי מהרש"ח והמה ראו כן תמהו על מהרש"ח איך לא ראה שתי תשו' דהרשד"ם בסי' רע"א וש"ט שדחה שם דברי ר"ב וכתב שאפילו יאמרו העדים בפירוש שהקנה לו קרקע לפירותיו אינם נאמנים כיון שאין כתוב בשטר כן ומאן לימא לן שראוי לפסוק כר"ב וכו' וא"כ נראה דדברי מהרשד"ם סתראי נינהו וע"פי שתי תשובות אלו דסי' רע"א וש"ט דחו דברי מהרשד"ם הנז' דמשם בא'רה דאין לשונות אלו של זכות ויפוי כח וכתחז"ל מתקנין לשון המתנה להיותה כאילו נכתבה בכת"ומ ומה שנסתייע מהרש"ח מדברי מהרשד"ם דסי' כ"ח כתב שם מהרד"א דשם מיירי דלא היתה הריעותא בקנין מצד עצמו רק מצד האסמכתא שאמר כל דאי ובכי הא שהריעותא מצד הלשון מהני לשון כתחז"ל לתקן חיסור הלשון אכן ההיא דסי' רע"א וש"ט דהקנין מצד עצמו לא היה קנין המועיל אז לא אהני לשון כתחז"ל לתקן השטר והרב פ"מ הסכים עמו בחילוק זה ונמצא לפ"ז כי מהרד"א והפ"מ פליגי על דברי מהרש"ח ז"ל ויכול היורש שהוא מוחזק מדאורייתא לומר קי"ל כוותייהו

אכן נראה דנדון דידן לא דמו לההיא דסי' ש"ט ונדון דידן דמי לההיא דסי' כ"ח ובזה אפילו מהרד"א והפ"מ יודה בנ"ד דמועיל לשון של זכות ויפוי כח והוא דההיא דסי' ש"ט לגבי שט"ח לא היה שם שום קנייה כלל ואנו באים לחזק המתנה ממה שכתוב. בשטר בכל לשון של זכות. ויפוי כח וכתחז"ל ועל אופן. זה כתב מהרשד"ם ז"ל דכיון דהעדים לא ידעו דרכי הקנייה איך נאמר דכיוונו להקנות כתחז"ל ומה גם בנדון ההוא לא היה שם שטר לפנינו כי נשרף והעדים מעידין ע"פ כי נעשה כתחז"ל ועוד כי העדים אינם מעידין שצוה להם הנותן לעשות לו שטר בכל לשון של זכות וכתחז"ל אלא העדים אומרים שעשו כתחז"ל ועינינו הרואות שהעדים אינם יודעים תחז"ל אבל בנ"ד ידעו העדים דקניית השטר