ויוסף אברהם שב

ותי' דמרן ז"ל כבר יצא י"ח מדין זה במ"ש סי' רמ"א גבי משפטי התנאים דהיכא דכתיב בשטר כחומר וכחוזק וכתחז"ל התנאי קיים ומשום דארחיה דמרן סרכיה דהטור נקיט ואזיל והטור ז"ל כתבה לתשובה זו שם לכך התם רהוטי רהוט מרן. ז"ל אבתריה וקבעיה להלכה שם והגאון רב האיי ודעמיה והרא"ש ז"ל אמרו דבר אחד לענין דינא ע"כ לשון מש"ה ז"ל. הרי להדיא דסבר לה מר דדעת הרא"ש והגאון דבר אחד אמרו לענין דינא וליכא לפלוגי בהו בשום אופן דאם איתא דיש לחלק ביניהם לא הוו דבר אחד ועוד דאם איתא דדוקא להחזיק ביד יורש לא הוו שתקי מינה מלבאר דבריהם

ולעיקר קושיתו על דברי מרן ז"ל דאמאי השמיטם בש"ע כבר כתבתי בסי' שקודם זה דל"ק דכמה דינין שהם כהלכה והם הלכה פסוקה ומרן משמיטם ושם נתתי טעם לדבר ונמצא לפי כל האמור דלדעת מרן כל שכתב בשטר בכל לשון של זכות שמועיל לכל תברי דשטרא ובפרט כשכתוב ואחריות וכו' וכתחז"ל. ואחזה אנכי להפוסקים אשר באו אחר דברי מרן אם יש מי שיחלוק על דבריו וראיתי למהרש"ח בס' בני שמואל סי' י"ג ול"ד שכתב דאף הנותן לחבירו שט"ח ומלוה ע"פ ומטבע בקנין אגב דלא מהני ואם כתב הני לישני שפירי דכתב המרדכי בשם ר"ב יש תיקון שיזכה המקבל מתנה בין במלוה ע"פ ובין במלוה בשטר בהתחייב אסתר עצמה בכל אשר יש לה לתתו לאמה ואפילו הוא ביד אחרים ואפילו דמלוה להוצאה ניתנה אכן בלשון חיוב קנה וכמ"ש הריטב"א בתשו' הביאה הרב"י בסי' ס' וכן דעת כל הפוסקים א"כ כיון שכתוב שקבלה זאת המתנה כתחז"ל זה תחז"ל ונסתייע מדברי מ"ז מהרשד"ם סי' כ"ח לענין אסמכתא בשטר שכתוב בו בכל לשון של זכות וכו' עי"ש וכ"כ הרב תורת חסד סי' רנ"ז לקיים המתנה ההיא שנשאל עליה הרב פ"מ ת"ב סי' י"ד ורבני שאלוניקי דאפילו נתן לו דבר שאין לו קצבה כיון שכתוב במתנה כתחז"ל יכולין לתקן אף בזה עי"ש וכ"כ מהרח"ש בחתימתו על דברי הרב משפט צדק ח"ב סי' יו"ד שכתב שם דשטרות אע"ג דבעו כתיבה ומסירה מ"מ אם אקניהו אגב קרקע וכתב קנה לך איהו וכל שיעבודיה קנה וכתב וכיון שכתוב בכל לשון של זכות. ויפוי כח הכוונה שיכתבו לשון המועיל ושיזכה מקבל מתנה כגון קרקע ואגבן שטרות אינהו וכל שיעבודייהו ואע"ג דלא נכתב כן בפי' טעות סופר היה אבל מ"מ איהו נתחייב