ויוסף אברהם רצט

שאלה לאה שהיתה אלמנה ולה בת ונישאת לאה לאיש אחד והכניסה לו סכי כתובתה סך מרובה ולקח ממנה כמה תכשיטין ונשא ונתן בהם ולא הצליח ואחר זה הניחה והלך לו לעיר אחרת והיא היתה נושאת ונותנת בתוך הבית מהמעט שנשאר לה והיתה מתפרנסת מהם ולא זכתה ליבנות ממנו ובראות עצמה שלא זכתה לכן עלה בדעתה לתת סכי כתובתה לשני ת"ח גופא מהיום ופירי לאחר מיתה ושלחה והביאה לשני עדים ת"ח וכתבו לה שטר וז"ל בפ"ע ח"מ באה האשה מ' לאה ואמרה לנו דעו לכם כי מיום שעמדתי על דעתי עד היום הזה נכספה וגם כלתה נפשי על התורה ומצותיה ותמיד אני שוקדת על לימודי כפי אשר חנני ה' והן היום עלה בדעתי להקדיש סכי כתובתי לשני ת"ח אשר ביררתי והם פ"ופ ובכן אמרה לנו הוו עלי עדים וקנו ממני קגו'ש במד"לב וכתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח וחתמו ותנו ביד פ"ופ להיות בידם לראיה וזכות שאיך נתתי להם במתנה גמורה מעכשיו סכי כתובתי חוץ מהבגדים שלי שהשארתי אותם לבתי בתורת נחלה ואני מוסרת לפניכם שטר כתובתי ביד פ"ופ הנז' ואומרת להם קנו לכם שטר זה וכל שיעבודא דאית ביה חוץ מהבגדים שלי שעתידין ליגבות בכתובתי בין אם ילך בעלי לב"ע בחיי ואגבה כל סכי כתובתי או אלך לב"ע בחייו ויבואו לידי חלוקה ככה יזכו פ"ופ בכל נכסי ובתי תזכה בהבגדים שלי וכו' וכך אמרה לנו מתנה זו כתבוה בשוקא וכו' מתנה עשויה כתחז"ל וכו' וקבלה ס' הפוסק המקיים מתנה זו ואפי' יחוד נגד רבים ואפילו נגד מרן הק' ז"ל כל זה היה בפ"ע ח"מ ואחריות וכו' כאחריות וכו' העשוין כהוגן וכתחז"ל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי וקנינא וכו' ואחר ארבעה שנים נבל"ע בעלה הנז' ואחר חמש שנים עמדה לפני ב"ד היא וא' מהמקבלי מתנה וגבתה כתובתה ונשבעה שבועת האלמנה ואחר זה כג' חדשים נלב"ע האשה הנז' ובאו מקבלי מתנה והוציאו שטר שכתבה להם לפני ב"ד ונסתפקו בשטר ההוא שלא היה כתוב בשטר הכת"ומ ושיקנה באותה כתיבה כמ"ש מרן בסי' ס"ו ויש לעיין בזה בספרן של צדיקים הם המדברים בענין זה ונחזי אנן אם נפסל השטר בהכי ויבוא שכמ"ה

תשובה אנכי העבד אברהם עיינתי. בספרי. הפוסקים ראשונים ואחרונים וראיתי שיש להכשיר שטר זה