ויוסף אברהם רצג

שוורים כי אם אחד ונודע לנו בבירור שבעלה של זאת האשה היה קונה שוורים בב'לחייא בודאי הוא הנהרג ואיתתא זו שריא עכ"ל. וא"כ גם בנ"ד שאמר הגוי ושריכו אלי ג'ייה מן תרסוס וחפשנו בעיר תרסוס ולא נמצא אחד מהם שבא לאנטוכיא כי אם איש זה ולא אחר ולא נפקד מהם איש זולתי זה שמתירין את אשתו

עוד מצאתי למהרימ"ט בשניות כתב וז"ל אבל ממה שא"ל הגוי כי הנה באלי נתעכב ונהרג משמע שהוא באלי הידוע להם שאל"כ הול"ל כי הנה איש אחד שמו באלי נהרג וכ"כ בסי' ל"ה וז"ל גם על עדות הגוי מסל"ת יש לסמוך אע"פי שלא הזכיר לא ש"א ולא ש"ע אלא דאוד סתם והטעם שכל שהגוים היו דבריהם כלפי היהודים ומדברים על דאוד הנודע להם שלא אמרו איש אחד ושמו דאוד אלא היו מזכירין דאוד כלומר אותו שאתם יודעים עי"ש. גם בנ"ד שאמר אל מסכין יוסף אל כוסא ולא אמר איש אחד שמו יוסף אל כוסא משמע שהיה ידוע לו וגם לא אמר היו מתאכסנין אצלינו אלא שהיו מתאכסנין אצלינו כנראה שהיה ידוע זה לאליהו וכבר כתבנו לעיל שאף שהרשד"ם לא סמך על טעם זה לחוד מ"מ בנ"ד שיש כמה טעמים שנתן בהם סימנין כנראה שהיו ידועים לאליהו באופן ונדון כזה אף מהרשד"ם יודה בזה שיש בהם כדאי להתיר האשה מכבלי העיגון. וכן מצאנו לו עוד למהרשד"ם סי' פ' שכתב דמה שאמרה הברייתא עד שיזכיר שמו וש"א וש"ע לאו מילתא בלי טעמא וגזירת מלך היא או חוק שאין בו טעם אלא כוונתם ז"ל כדי שמתוך כך נדע שעל בעלה של האשה הזאת הוא מדבר שאנו עסוקין בהיתרה וכשמתברר לנו מתוך סיפור דבריו שעל בעלה של זאת האשה הוא מדבר סגי ועדיף טפי משמו וש"א וש"ע דאפי' בשלשתן יחד איכא כמה ריעותי וספיקא דילמא אחר דאיתרמי הכי שמו כשמו וש"א כשם אביו וש"ע כש"ע אבל כשאומר על אחד בלתי שם ומתוך הסיפור נתברר על מי הם מדברים תו ליכא לספוקי באחר וכן משמע ג"כ מדברי מהרח"ש בתשו' סי' מ"ה ומהריק"ש ז"ל בחידושיו דכל שמתברר מתוך הסיפור על איזה איש הם מדברים די בזה בלתי הזכרת שמו וכ"כ הרב דרכי נועם בא"ה סי' ס"ג וכבר כתבנו כי בנדון דידן נראה להדיא שהם מדברים על אנשים ידועים ביניהם וידועים הם לאליהו המעיד שכבר כמה פעמים ראה אותם שהם מתאכסנין אצלו ולא במקום אחר ולא יש יהודים אחרים