ויוסף אברהם רפז

ומרן ז"ל בתשו' סי' ז' דף קי"ג בדיני גוי מסל"ת הקשה על המרדכי הנז' דמי הכניסו בדוחק זה לאוקומי כלישנא דאוקים בגופו ארוך וגוץ הא אפילו לאידך לישנא איתתא שריא דהא פקדון הוו הנך ליטרין דלא עביד איניש שמוסר הפקדון לאחרים וכו' ועוד שהרי הגוי אמר שהיה מוליך יו"ד ליטרין ששלחה יהודית שאנו אומרים כולם מסרה יהודית לאחר והוא מסר לזה שנהרג וא"כ אותו שמסרה לו נהרג ואיתתא שריא עי"ש. וראיתי להרב החבי"ב בהגב"י אות קמ"ז שהבין דכוונת מרן להקשות על המרדכי דאפילו נימא דאותו היהודי שמסרה לו מ' יהודית היו"ד ליטרין מסרן לאחר וכו' אשתו מותרת שהרי הגוי מעיד שהרג לאותו ששלחה על ידו מרת יהודית יו"ד ליטרין לאחיה וכו' עי"ש. ועל כוונה זו שהבין בדבריו הקשה עליו הרב החבי"ב דאם הגוי היה אומר שהיה מוליך יו"ד ליטרין שמסרה לו יהודית היה הדין כמו שכתב וכו' אבל הגוי לא אמר אלא שהרג לאותו שהיה מוליך יו"ד ליטרין ששלחה מ' יהודית לאחיה עדין אפשר שהגוי נתברר לו מפי ההרוג או מפי אחרים שאלו היו"ד ליטרין היו ששלחה מ' יהודית לאחיה והוא לא הרג אלא לאותו אחר שנמסר בידו הפקדון עי"ש. ולפק"ד דמה שהקשה הרב החבי"ב על מרן היא עצמה קושית מרן על המרדכי והמדקדק בדברי מרן יראה שלכך כיון שכתב ועוד שהרי הגוי אמר שהיה מוליך יו"ד ליטרין ששלחה מ' יהודית וכוונתו שלא אמר הגוי שמסרה לו מ' יהודית אלא ששלחה אל אחיה שאם היה אומר כן היה משמע להדיא שאותו שמסרה לו מ' יהודית הוא שהרגו וכיון שלא אמר כן לכן סיים מרן שאנו אומרים כולם מסרה מ' יהודית לאחד והאחד מסר לזה שנהרג וא"כ מאי מביא ראיה המרדכי ממה שאמרה ששלחה לאחיה כיון דיתכן לומר ששלחה ע"י אחר ואין זה שנהרג. ומה שסיים מרן בדבריו וא"כ אותו שנהרג הוא שמסרה לו ואיתתא שריא הכוונה שחזר מרן לטעמו הראשון שנתן הוא עצמו לעיל דכיון שהוא פקדון אין דרך למסור הפקדון ביד אחר ולכן איתתא שריא. אכן אם לזה כיון אין זה קושיא שהרי אפילו לא אמר שהרג לאותו שמסרה לו יו"ד ליטרין אלא אמר סתם ששלחה אל אחיה עכ"ז כיון שאמר ששלחה יהודית אל אחיה בניקולא הרי כיון שאמרה יהודית הרי ידוע מקומה שהיא בארויך ואמרה עוד לאחיה שבניקולא א"כ מחפשין בשני המקומות הללו אם לא נפקד מהם משני