ויוסף אברהם רפו

זה משיאין את אשתו עי"ש. וא"כ גם בנ"ד נימא דכיון שאמר הגוי לאליהו הל מסכין יוסף אל כוסא ושריכו אל ג'דיד אלי ג'ייה מין תרסוס ובדקנו באנשי תרסוס שאנשים בה מעט וגם בדקנו באנטוכיא שיש בה ק"ק חמשים בע"ה מ"מ ולא נפקד מהם איש זולתי שני אנשים אלו מתירין ואף שעל יוסף הנז' לא הזכיר שם עירו כלל כ"א על עבוד מ"מ כיון שידוע לאנשי אנטוכיא שאלו השנים לקחו מהם סחורות והלכו לכפרים ולא חזרו כיון שנתברר על אחד גם השני נתברר עמו ומה גם שהזכירו שמו שהוא יוסף ועוד דבאותן הכפרים שיצאו להם אותן שני אנשים מעולם ידוע ומפורסם שלא יבואו להם סוחרים ממקום אחר כי אם דוקא מאנשי אנטוכיא וכיון שמעיר זו לא נפקד מהם איש זולתי אותן שני אנשים ודאי דאמרינן אלו הן הנחנקין ולא אחרים ומתירין את נשותיהן ונדון דידן דמיא למה שכתב הרמב"ם אבל אמר אחד יצא מעיר פ' ומת מחפשין באותה העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו ובנ"ד כיון שאמר אכ"ו טבאש אלי איג'א מין תרסוס הרי הזכיר שני מקומות אחת עיר שיצא ממנה היא תרסוס והשנית כיון שאמר אלי איג'א כלומר שבא למחוז שלנו והיא אנטוכיא דאל"ה להיכן בא ועוד כיון שאמר אכ"ו טבאש וטבאש ידוע לנו שהוא מעיר הנז' א"כ מחפשין בשני המקומות הנז' אם לא נמצא שנפקד מהם אלא דוקא אותן שני אנשים אשר נעלמו מהם משיאין את נשותיהן

עוד מצאתי למרן ז"ל בתשו' סי' טו"ב שכתב משם הגהות מרדכי דסוף יבמות מעשה בגוי אחד שבשעה שדנוהו למיתה אמר מעולם לא פשעתי כי אם פעם אחת שהרגתי יהודי בן ניקולא לארוך שהיה מוליך יו"ד ליטרין ששלחה מרת יהודית לאחיה בניקולא והתירו את אשתו משום מסל"ת ע"י ששאלו לאשה אם שלחה המעות לאחיה אע"פי שלא הזכיר שם היהודי עי"ש והביא זה מרן בב"י. אף אנן נמי בנ"ד דאע"פי שלא הזכיר שמו עבוד כיון שהזכיר את שם אחיו שהוא טבאש מתירין את אשתו דמיא לההיא דשלחה אל אחיה ואחיה עצמו לא ידענו אותו כ"א מאחותו מ' יהודית ואף ששם לא התרנו אותה ע"י שידע שמה אלא גם בהצטרף עמה סימנין מובהקים גם בנ"ד מלבד שם אחיו נתן לו סימנין לאליהו שהיו מתאכסנין עמנו והם אשר הרגו אותם ודבר זה ידוע לאליהו ואין לך סימן מובהק גדול מזה: