ויוסף אברהם רפה

שאמרו אכ"ו טבאש הרי כמזכיר שמו ואף אם נאמר דשם עירו הזכיר כיון שאמר אלי ג'ייה מין תרסוס עכ"פ שם אביו לא הזכיר ולדעת הפוסקים צריך שיזכיר שמו ושם אביו ושם עירו. ונר' דבעדות זו יש מקום להתיר נשותיהן מכבלי העיגון ותחילה נביא מאי דגרסינן ביבמות דף קכ"ב וז"ל אבא יודן איש ציידן אמר מעשה בישראל וגוי שהיו מהלכין בדרך ובא הגוי ואמר חבל על יהודי שהיה עמי בדרך שמת וקברתיו והשיאו את אשתו והרמב"ם ומרן בסי' י"ז סי"ז פסקו מעשה זה להלכה אע"פי שלא הזכיר שמו ושם אביו ומהרשד"ם חא"ה סי' מ"ד כתב שמעשה זה שהובא בש"ס היה שהגוי הזה והיהודי שהיה עמו הכרנום והוא ג"כ כשהגיד מיתת היהודי היה מגיד לאיש או לאנשים שראו אותן ביחד יוצאין בדרך עי"ש. ומתבאר מתוך דברים אלו שאע"פי שהגוי לא הזכיר שמו וש"א וש"ע אלא שראינו אותם יוצאין יחד בדרך ביחד בחברה אחת ואנו. מכירין לשניהם להגוי והיהודי שהיו יוצאין ביחד ובא הגוי ואמר שהיהודי שהיה עמי מת אפילו שלא הזכיר שמו וש"א וש"ע מתירין את אשתו כיון שהוא מדבר לאנשים שהם מכירין אותם שהיו ביחד בעת יציאתן אף אנן בדידן נמי נימא כיון שהיה אומר לאליהו יוסף אל כוסא ושריכו אל ג'דיד אלדי כאנו ינזלו ענדנא ולא אמר והינין ינזלו ענדנא כל סעא משמע מזה שאליהו הנז' היה מכיר אותם קודם לזה שהיו מתאכסנין אצלו ולכן נתן לו סימניהם וזה דומה למ"ש מהרשד"ם הנז' דכיון שהוא מדבר לאנשים שראו אותם ביחד זה יספיק במקום שמו וש"א. עוד נתן לו סימן ושריכו אל ג'דיד וכוונתו פשוטה שלא תסבור דמה שאני אומר לך ושריכו תסבור שהוא שותפו הישן שאתה מכיר שהוא ג"כ היה מתאכסן עמנו אלא שזה שותפו ג'דיד שבא מעיר תרסוס ונשתתף עמו דאם לא היו ידועים לו היה אומר שני יהודים נתאכסנו אצלינו והלכו להם והרגו אותם בדרך ומדאמר אלי כאנו ינזלו ענדנא משמע שזה הדבר היה ידוע לאליהו וזה דומה למעשה הש"ס שאמר שהיהודי שהיה עמי מת שהיה מדבר כן לפני אותן שהיו מכירין אותם וראו אותם ביחד

עוד יש להביא ראיה ממה שמצינו למרן ז"ל בתשו' לא"ה סי' י"א שכתב וז"ל ועוד שהישמעאל אמר שהיהודי הנהרג היה מעיר סינים ור' יעקב הנז' ידענו שהיה מעיר סינים אלא שמזמן קרוב בא לדור פה ומאחר ששום יהודי לא נתעלם באותו זמן זולתי