ויוסף אברהם רפד

בסי' רמ"א וא"כ מצינו לעשרה פוסקים מהראשונים שסוברים שלשונות אלו הם מועילים לתקן תברי דשטרא וא"כ כשנאמר מרן חזר בו מוכרחים אנו לומר שראה לאחד עשר פוסק שכתבו להיפך עד שיחזור בו מדעתו וא"כ איך אפשר לומר דבר זה שראה מרן אחד עשר כוכבים מאירים לפניו ואנחנו לא נגלה לנו שנים מהם ולפקד"ן דמזה יש הוכחה גדולה לכל מקום שראינו למרן שפסק בב"י דין ובש"ע לא הביאו דאמרינן דלא חזר בו ואין זה כלל בכל מקום כנ"ל: הצעיר אברהם דיין ס"ט סימן כ"ד

שאלה שני יהודים אחד שמו יוסף אשכנזי בן ר' דוב והשני עובדיה חמוני שהיו בעיר תרסוס ובאו לדור בעיר אנטוכיא ויצאו שניהם יחד להסתחר בכפרים אשר סביבות העיר הנז' ונעלמו ולא נודע מקומן וחפשו עליהם ולא נמצאו ויום אחד בא ה"ר אליהו מזרחי לפני ב"ד והעיד לפניהם וכתבו ב"ד עדותו וז"ל במותב תלתא כחדא הוינא אנן ב"ד דח"ל כד אתא קודמנא ה"ר אליהו מזרחי ואחר האיום והגיזום כדחזי העיד בתורת עדות גמורה וז"ל כונת פ'י צ'יעית אל שיך פ'י בית שריכי אל גוי ואיג'א ואחד גוי מסיח לפי תומו וקאלי יא אליהו הל מסכין יוסף אל כוסא ושריכו אל ג'דיד אלי ג'ייה מין תרסוס אכ"ו טבאש הלי כאנו ינזלו ענדנא שופנהון מקתולין וחדמיה מין צ'עיתנא שאפ'ו אש כון קתלוהון זהו מה שהעיד לפנינו ה"ר אליהו הנז' וכו' ע"כ. וצריכין אנו לדעת ולדרוש ולחקור בספרן של צדיקים אם יש ממש בעדות זו ויבוא שכמ"ה

תשובה בעדות זו יש בה כמה ספיקות אחת שלגבי הראשון הזכיר שמו לבד ולא הזכיר שם אביו ושם עירו וגם לא כינויו שזה שאמר יוסף אל כוסא אין זה כינוין אלא למי שזקנו קצרה ועגולה קורין אותו כוסא ושאלו לאנשי עירו ואמרו שאין לו שם זה וגם לגבי עבוד השני לא הזכירו שמו כלל ולא שם אביו ולא כינויו אלא שאמרו אנ"ו טבאש אלי ג'ייה מין תרסוס אם נאמר דכיון