ויוסף אברהם רפא

מלאכה ביום טוב

עוד מצאתי להחיד"א עצמו בס' מחזיק ברכה י"ד סי' כ"ד אות ו' שהביא תחילה דברי מהר"ש הלוי בב"י ז"ל ואחר זה כתב ברם אשכחן כמה דינין מדינין שונים שהשמיט בש"ע והם הלכה פסוקה וכאשר הרב מהר"ר גבריאל איספיראנסה השיגו בתשוב' ההיא והזכרתי דבריו בס' ברכ"י עי"ש הרי שגם הוא בהס'כמה כמה עלה שעל נדון כזה מצינו למרן שהשמיט כמה הלכות והם הלכות פסוקות

וראיתי למהר"ש הלוי בחי"ד סי' כ"א שכתב גבי בשר שנמלח ע"ג דף ולא היה חלק ברהיטני שמרן בב"י הביא דין זה מהת"ה ובש"ע לא הביאו כנראה שמרן בב"י מספקא ליה אי עבדינן כהת"ה עכ"ל. מדבריו אלה נראה שכיון שמרן בש"ע לא שנאה נראה שחזר בו. אכן אין מזה ראיה לנ"ד חדא שהרי גם הוא לא כתב בפשיטות שמרן חזר בו אלא ספוקי מספקא ליה למרן והניח הדבר בספק שבדיעבד כשר הבשר ועוד דהכא שאני כמש"ל דכיון דנחית לבאר הדין אם איתא דסבר כותיה הו"ל לסיימו להדיא ולבארו משא"כ אם הדין הוא מחודש ומרן דילגו

וחזי הוית להרב ברכות מים בדף ר"ב ע"א שהביא דברי מרן מ"ש בב"י סי' ס"א שכתב וז"ל כתב רי"ו בשם רב האיי גאון ז"ל האי מאן דבעי למכתב שטרא בכל לישנא דזכותא אע"ג דלא ידע ספרא לאחזוקי כראוי כיון דכתיב ביה ואחריות שטרא דנא קבלית עלי כחומר כל שטרי וכו' קאי לכל כללי דתחות עניינא וכו' וחזר עוד ושנאו בסי' ע"א בשם הריטב"א וכו' עי"ש. וכתב הרב ברכות מים הנז' כי מרן בש"ע לא מצינו שהביא דין לפסק הלכה לא דברי הריטב"א ולא דברי ר"ה גאון ולא הנמק"י בשם ר"י ולא תשו' המרדכי נמצא שהיוצא מן המחובר שיד המוחזק שרירה וקיימת לומר קי"ל כהנך רבוותא דפליגי עי"ש. ואנכי הדל לא ידעתי היכן מצא כלל זה בדברי מרן דכיון דבש"ע לא פסקה דאמרינן חזר בו וכבר הבאתי לעיל דברי הפוסקים הם המדברים בכלל זה בדעת מרן ולא נמצא בשום אחד מהם שכתב שכלל זה הוא בכל מקום כי אם דוקא במקומות מיוחדים וכל אחד יש לו טעם כאמור לעיל ועוד איך אפשר לומר כאן שחזר בו אחר שהפוסקים הראשונים דברו בזה ולא נמצא מי שיחלוק עליהם כי אם מהפוסקים האחרונים שהקשה להם דברי מהרשד"ם אהדדי ויצאו לחלק כל אחד כשיעוריה ומזה