ויוסף אברהם רפ

והם הלכה פסוקה וכ"כ הרב הגדול מהר"ר גבריאל איספיראנסה ז"ל בתשו' כ"י דאין הכרע מהש"ע שהשמיטו דין אחד דכמה דינין מוסכמין אין הרב כותבן וסמך עמ"ש בב"י ואני הדל כתבתי בברכ"י סי' ש"ב דמה זו סמיכה בדינין ההם יותר מכל הדינין שכתבן בש"ע ועתה נראה דודאי כוונת הרב הנז' שדיני הש"ס והרמב"ם וכיוצא מביאן בש"ע אמנם הדינין המחודשין זמנין שהוא ז"ל משמיטן תחת שלוש או שהדין ההוא אף שהוא מוסכם הוא במציאות רחוק או שהוא פשוט או שהוא כלול ונלמד מעיקר הדין שכתב בש"ע עכ"ל. ולפקד"ן שזה דבר השמיטה למרן ז"ל בש"ע דודאי דין שהובא בש"ס מוכרח שהוא מוסכם בפוסקים ובפרט מג' עמודי ההוראה והם הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ואז מביאו בש"ע דמוכרח שהסכימו בו הפוסקים אכן בדין שח שחידשו הפוסקים לפעמים לרוב פשיטותו מביאו בש"ע ולפעמים חושש מרן כי שמא יש מהפוסקים הראשונים שלא הסכימו בזה והם מהפוסקים המפורסמים ולא שלטו מאורי עיניו בו כההיא דרב זרע אברהם הנז' שכתב משם הרשב"א והרמב"ן והרא"ה אז נוכל לומר בכגון זה כי מרן ז"ל ראה לאלו הפוסקים וחזר בו והשמיטו מהש"ע אבל על הסתם שלא מצינו לפוסקים ז"ל שדברו בזה לא נוכל לומר שמא מצא איזה פוסקים מהראשונים וחזר בו אלא דוקא עד שנראה בעינינו שדברו הפוסקים להפך. ואיך שיהיה למדנו מתוך דברי החי"דא שגם הוא בספרו יוסף אומץ אזיל ומודה לדברי מהרג"א הנז' גם ראיתי להרב מהר"י הררי ז"ל בס' זכור ליצחק בדף ק"ך שגם הוא בהס'כמה כמה עלה כדברי מהרג"א והרב יד אהרן הנז': ץ

וראיתי למי שהקשה על דברי החיד"א הנז' במ"ש דמרן דמשמט הדין תחת שלוש הנז' והקשו עליו דזה לא יספיק למה שהשמיט מרן בא"ח סי' רפ"ב דמותר להוסיף על. העולין לס"ת בי"ט עי"ש בב"י. ובש"ע השמיטה ולא כתב אלא שבת דוקא ע"כ. ולעד"ן דזה נכלל במ"ש באופן הג' כשהוא כלל ונלמד מעיקר הדין שכתב בש"ע ע"כ וה"נ דכיון דכתב דבשבת מוסיפין ובודאי שהטעם הוא כמ"ש מרן בכ"מ פי"ב מה' תפילה דכיון שאסורין במלאכה מוסיפין עליהם וליכא למיחש משום ביטול מלאכה עי"ש א"כ כיון דהשמיענו דבשבת מוסיפין משום דליכא ביטול מלאכה בשבת ממילא נשמע דגם בי"ט מוסיפין דליכא ביטול