ויוסף אברהם רעז

בהיפך לכן באופן זה כתב שלכן מרן השמיטו בש"ע דאמרינן אחר שראה דברי הפוסקים הנז' חזר בו אבל על הסתם שלא מצינו בפוסקים שדברו בענין זה לא אמרינן על הסתם שמא מצא פוסקים אחרים ולכן חזר בו ומשו"ה לא כתב הז"א הנז"ל שכלל זה בכל מקום

גם מה שהביא משם הרב ידי אליהו הנז' שכתב וז"ל ומדלא פסק דין זה בש"ע משמע שחזר בו שם כתב עמ"ש הרב ב"י וז"ל ונ"ל שאם התנו שתגמר קנייתם במעות מכרם קיים וכדאמרינן גבי קרקע וכו' והביא משם הש"ך דלא דמי לההיא דקרקע שדינו לקנות במעות ושכן כתב הריטב"א וא"כ נוכל לומר שחזר בו מן הטעמים שכתב הש"ך ע"כ הרי דלא כתב כן דאמרינן דחזר בו אלא מהטעמים שכתב הש"ך האל"ה לא אמרינן דחזר בו על הסתם ואדרבה נראה מדבריו דאין זה כלל בכל מקום דאם הוא כלל מוסכם למה לו לומר מן הטעמים שכתב הש"ך הו"ל לומר וכבר ידוע דכלל מוסכם דכל דין שמביא בב"י ובש"ע משמיטו לפי שחזר וכ"ש בנדון דידיה שכתב הש"ך וכו' ואין לו לומר מן הטעמים שכתב הש"ך לבד ולפ"ז גם מ"ש משם הלכה למשה ה' מכירה דף ט"ו שכתב דאמרינן דמרן חזר בו היא עצמה ההיא דהרב ידי אליהו שכתב כן משמו וכבר כתבנו דאין ממנה שום ראיה ואדרבה נראה בהיפך וכדאמרן

גם מה שהביא משם הלכה למשה ח"א דף צ"ט גם משם אין שום ראיה דהתם דוקא דמרן כבר התחיל בדין וכתב פי' רבינו ולא הזכיר פירושו ואם איתא דלא חזר בו הו"ל להזכיר פירושו הואיל וכתב פי' רבינו ועוד שבאופן זה נראה להדיא שחזר בו אבל במקום אחר לא אמרינן הכי

וחזי הוית להרב שלחן גבוה בכללי הש"ע אות י"ג כתב וז"ל ושמעינן מינה דכשהביא דין אחד בב"י ובש"ע השמיטו מוכח להדיא דלא ס"ל הכי או היכא דחולק עצמו מב"י לש"ע שדברי הש"ע שהם אחרונים עיקר וכמ"ש בי"ד סי' ט"ל וכו' עי"ש. וקשה שזה סותר למ"ש הוא עצמו לעיל באות א' שהביא משם הרב שמש צדקה חי"ד סי' ג"ל שכתב שהדבר ברור שהש"ע חיברו אחר חיבורו הגדול ב"י ועשאו כמו מפתח לחיבורו ב"י וכלל גדול בידינו מקדמונינו שלא נפסוק דין מתוך הש"ע ולפ"ז ניחא דלא סתרי דברי מרן מיניה וביה מב"י לש"ע ואחר זה באות ו' הקשה עליו ממה