ויוסף אברהם רעו

כתב עליו כי רבו היה מחשיבו כרוב הפוסקים וכ"ש אם הם שנים או ג' מגדולי הפוסקים בכגון זה לא עלה על דעת הרב החבי"ב לומר שמא מצא חולקים וחזר בו מרן או לפי שראה שהיא סברא יחידית ולא מצא לה חבר בפוסקים ואדרבה יש לדקדק מדבריו שאין זה כלל מוסכם דאם הוא כלל מוסכם למה לו לתת טעם דמה שהביא סברא זו בב"י לפי שזה דרכו שהוא מאסף לכל המחנות הול"ל בקיצור כיון דהשמיטה בש"ע ודאי לפי שמצא חולקין בדבר וחזר בו אלא ודאי נראה כמ"ש דדוקא לא אמרה אלא בההיא שמצא כתוב אבל לא בכל מקום וגם נראה מדלא כתב אולי שמצא מרן באיזה פוסקים מהראשונים שהם חולקין ומשו"ה השמיט בש"ע נראה דסבר הרב החבי"ב דמרן אחר כל הטורח ההוא שאסף לכל המחנות רחוק הוא שנעלם ממנו איזה מחברים ולא ראה אותם חוץ מאותן שהביא בבד"ה כי כולם היו סדורים לפניו וא"כ נראה מדבריו דעל הסתם לא אמרינן דמרן מצא מחברים אחרים שכתבו היפך מה שהביא בב"י ולכן חזר בו וסברא זו שהביא הרב החבי"ב בדעת מרן שדרכו להשמיט כמה דינין בש"ע לפי שלא מצאם בשאר פוסקים סברא זו לא נפלאת היא וכבר כתבה מהרשד"ם ח"מ סי' ס"א בשם הרא"ם וכמה פוסקים והביאם הרב החבי"ב בכללי הפוסקים אות ו' דדין מחודש שלא כתבוהו הפוסקים ודאי דלא ס"ל הכי עי"ש ועל אופן זה כתב הרב החבי"ב מה שכתב אבל לא בדין שהוא מגדולי הפוסקים המפורסמים

גם מה שהביא משם הרב זרע אברהם סי' י"ג כנז"ל הרואה יראה את דבריו שם שלא כתב שכלל זה בכל מקום אלא הנראה מדבריו שם לפי שמצינו שפסק בב"י כהג"מ שכתבו דלא מיקרי אונס אלא הכאות ויסורין אבל אונס ממון לא מיקרי אונס ובש"ע השמיט זה ומור"ם שם פסקו להלכה וכתב הרב זרע אברהם הנז' שהש"ך בסקכ"ב כתב דכיון דהרא"ה הביא משם הרמב"ן דאפי' באונס ממון פטור וגם הרשב"א סי' תתק"פ כתב כן ודאי דמספיקא לא מפקינן ממונא דמצי לומר קי"ל כוותייהו. וכתב הז"א וכן יש להוכיח מדברי מרן דאע"ג דבב"י כתב על דברי הגמ' דפשוט הוא בש"ע השמיטו מהלכה כנראה שחזר בו אחר שראה דברי הרשב"א והרא"ה בשם הרמב"ן עי"ש הרי שלא כתב שכלל זה הוא מוסכם בכל מקום אלא דוקא הכא בנדון זה שראינו לגדולי הפוסקים שכתבו