ויוסף אברהם רעה

מדבריו להדיא דכל מקום שמזכיר מור"ם בשם הב"י סתם נראה שכן דעת הב"י ולא חזר בו ופה דוקא תמה עליו הב"ח לפי דכיון דהתחיל הדין אם איתא דסבר הכי הו"ל לסיימו וזה שכתב הב"ח כי לכן לא כתב להתיר קינוח אלא ברגליו ומדבריו נראה להדיא דהכוונה דמרן לא סבר הכי לפיכך לא כתב ג"כ בנעלו

ובינותי בספרים הם המדברים בכלל זה וראיתי להרב יד מלאכי ז"ל שאסף איש טהור לכל הפוסקים אשר דברו בענין זה וקבצם כעמיר גורנה וז"ל בכללי מרן אות ד' דדרכו של מרן בספר הקצר להשמיט כמה דינין שהביא בב"י מפני שלא מצאם בשאר הפוסקים ומ"מ בב"י הביאם כי הוא מאסף לכל המחנות שזה משפט הספר ומעשהו כנ"הג י"ד סי' ל"ה בהגב"י אות ע"ד. והרב ידי אליהו סי' קמ"ו והרב ז"א ח"מ סי' י"ג דף קנ"ה כתב דכיון דהשמיטם מהלכה נראה שחזר בו מפני שראה חולקים בדבר עי"ש וכן מצאתי עוד להרב מנחת כהן בס' התערובות ח"א ספ"י אך שם בח"ג פ"ז כתב דכמה דברים שהביא בב"י והשמיט בש"ע אף שהם אליבא דהילכתא ועיין ס' יד אהרן סי' ש"ב בהגב"י ומשאת משה ח"ג דף פ"ו ד' ובס' הלכה למשה ח"א דף צ"ט ובח"ב הלכות מכירה דף ט"ו עכ"ל

וכל הקורא ושונה בדברי הרב יד מלאכי הנז' בלתי שיעיין בספרי הפוסקים שהביא בשורשן של דברים יסבור שהרב הביא מחלוקת בספק דנדון דידן אכן הלומד בשורשן של דברים יראה שלא עלתה על דעתן של הפוסקים הנז' לומר כלל זה בכל מקום וגם הרב י"מ הנז' לא עלה בדעתו דבר זה דאם לכך כיון למה לא הקשה על הרב מנחת כהן דסתיר דידיה אדידיה ושני המקומות הזכירם בפיו ועוד דאם לכך כיון למה הזכיר בפיו להדיא דבכל מקום שהשמיט הדין בש"ע לפי דחזר בו לכן נראה לומר דהפוסקים שהביא לא דברו בכלל זה אלא כל אחד לפי עניינו תחילה מה שהביא הרב החבי"ב בי"ד שכתב דמרן שהשמיט ולא כתבו בש"ע לפי שלא מצאו בשאר פוסקים נראה דלא כתב כן אלא דוקא בנדון דידיה שמצאו כתוב בב"י חידוש זה ובשאר הפוסקים לא מצאו אז בכגון זה אמרינן דמדלא חזר ושנאו בש"ע אז אמרינן דחזר בו לפי שלא מצאו כשאר הפוסקים. אבל בדין שהובא בפוסק שהוא מפורסם כגון הרשב"א שכבר כתבתי לעיל סי' י"ג משם החיד"א כי מהרשד"ם