ויוסף אברהם רעב

מאחר שא"ל תחילה הלויני מנה ואם עבר ועשה הרי הוא מוציא ממנו מנה בדין שאפילו אבק רבית אין כאן ע"כ הרי מצינו להדיא בדברי מרן ז"ל שכתב דגבי הערמת רבית אם עבר ועשה מוציאין ממנו בדין וא"כ בנ"ד דגילה הדבר מרן להדיא שהוא הערמת רבית ואינה אפילו א"ר מוציאין מראובן שכירות הבחור כמו שהתנה בשטר משלם עספ"א כיון שהיא הערמת רבית ולא מיבעיא שכירות המשרת כמה הוא ראוי שהוא גובה אותה אלא אפילו מה שלקח יותר בשביל מעותיו כיון שהיא הערמת רבית ומדברי מרן נראה שדוקא אבק רבית יש לומר שמוציא אבל לא הערמת רבית ולענין המשרת המתקן תכשיטין יתנה עם חבירו שכל מה שירויחו תחילה יקח שמעון לחלקו כ"וך בכל חדש ושאר הריוח יהיה לחלק ראובן וכשיבואו חשבון אם לא גילה לו ריוח כמו שקצבו ביניהם ינכה לו לשמעון אפילו מהקרן ובתחלת השיתוף יעשו תנאים אלו ובכגון זה אין בהם שום חשש איסור כלל כיון שהתנו בפירוש שאם לא יהיה להם ריוח מנכה לו אפילו מהקרן שהניח שמעון ובלא"ה אין כאן חשש איסור דראובן מיד שרואה שאין להם עסק מיד מחזיר לו הקרן ומוציאו מחנותו ולא יתן לו מכיסו כלום ודבר זה ידוע ומפורסם לעיני הכל: נאום הצעיר אברהם דיין ס"ט סימן כ"ג

שאלה צריכין אנו לחקור ולדרוש בדעת מרן ז"ל אשר קבלנו הוראותיו בכל אשר יאמר כי הוא זה ולכן יש לחקור דאם מצאנו במקום אחר בב"י שהביא דין אחד מהפוסקים המפורסמים כגון הראב"ד והרמב"ן והרשב"א ז"ל שכך הסכימו בו כולם או אחד מהם ולא הביא שום חולק בדבר ובשלחנו הטהור השמיט אותו דין ולא העתיקו אם נימא דבכגון זה נימא כיון דבש"ע לא הביאו נימא דחזר בו מאותו דין ולא סבר ליה או נימא כיון דדין זה הוא מגדולי הפוסקים המפורסמים ולא מצאנו לפוסקים אחרים שנחלקו עליהם היאך נוכל לומר שחזר בו כל עוד שלא מצינו לו גילוי שחזר בו בבדק הבית ועוד דאם איתא שחזר בו היאך לא גילה דעתו בש"ע שחזר בו כדי שלא נטעה ונסבור שלא חזר בו כיון שהדין מגדולי הפוסקים ולא נמצא חולק בדבר: