ויוסף אברהם רסח

לו אסור בד"א בדבר שיש לו שער ידוע או דבר ששומתו ידועה כגון שעווה ופלפלין אבל טלית וכיוצא בו שאין לו שער ידוע ואין שומתו. ידועה מותר למוכרו ביוקר לפרוע לו לזמן פ' וא"כ גם גבי פ'אתור שהוא שולח לו סחורות שאין שומתן ידועה והוא אומר לו בכל מה שתקנה אותם ותשלחם לידי אני נותן לך ריוח כ"וך למאה ואפי' בתוך העיר יכול לעשות כן כ"ש מעיר לעיר שחבירו יש לו טרחא גדולה ואם לוקח ממנו חמשה למאה אינו כ"כ הרבה

ויש לחזק פי' זה ממה שראיתי להחיד"א ז"ל בחיים שאל ח"א בשיורי ברכה סי' קס"ה שכ' בענין הפ'אתוריס אם יש תנאי הלואה אפילו שנותן לו שכר קצוב שנים למאה כמנהג אסור ואם יש תוספת אף שאינו מתנה סתמו כפירושו וכיון שהוא קצוב הו"ל רבית קצוצה ויוצאה בדיינין ואם קונה הסחורה במעותיו בניכוי ג' למאה כמנהג ורוצה הפ'אתור לזכות בזה איכא תרי איסורי רבית וגזל והתיקון לזה שאם אין אצלו מעות המשלח יבטל שליחותו ויקנה לעצמו ואח"ך יעבירם לו ויהיה הניכוי לעצמו ומה שנותן הפ'אתור בחשבון שכר המכזנג'י גזל הוא ואם ראויות הסחורות ליכנס לאוצר ולא נכנסו שרי מדינא ומנהג סוחרים וטוב לצאת י"ש ואין לחשוב המשקל אלא מה שפורע דוקא ושכר הסרסור ואם לא נתן אסור אחד קדוש בתשובה כ"י עכ"ל. הנה מתבאר מדבריו אלו שאם רוצה מתחילה לקנותם לעצמו ואחר כך יעבירם למשלח אפילו שנהנה בניכוי מותר. וכ"ת דהכא שעדין לא ראה הסחורה איך יתחייב לתת לו ריוח עליה הא לא איריא דהא כל זמן שהיא ביד השליח ולא הגיעה ליד המשלח אם נשרפה או נאבדה היא ברשותו וכשתגיע ליד המשלח אם לא נראית בעיניו הוא מחזירה לו. ועינינו הרואות שכמה פעמים מחזירין סחורות שלא נראו בעיניהם וא"כ בעת שהגיעה לידו ונראית בעיניו אז באותו עת קנאה באותו ריוח שהתנה בו ואז באותו עת היא שלו בריוח שנתן לו עליהם

אכן נראה דתיקון זה לא יועיל אלא בפעם ראשונה ששולח לו סחורות ומתנה עמו כמה יתן לו ריוח עליהם אבל בפעם השנית שיצטרך לו סחורות ואינו מרשהו לקחת מזולתו לפי שהוא חייב לו נמצא שהוא אגר נטר ואף שהמעות אשר שלח לו בפעם שנית הם פרעון חובו מ"מ אינו שולח לו בשלימות אלא נשאר חייב לו קצת ועל אותו קצת שנשאר מעכב עליו שלא יקנה מאחרים