ויוסף אברהם רסו

הכא מילי מילי קתני ומהרי"ג ז"ל שם כתב שיש להתיר אם קבל המלוה אחריות והרב החבי"ב דחה שם דברי שניהם דאי מטעם שכתב מהרב"ב דלא תלה ההלואה בתנאי מ"מ אין אנו יכולין להכחיש את המוחש דדין עסק ביש וכל עצמו אינו אלא להלוות מנה כדי שיתחייב ליקח ממנו סחורות בריוח קצוב ואי ההיא דמהרי"ג שקבל אחריות על הסחורות איהו גופיה תבריה לגזיזיה מההיא דפסק מרן בב"י דאפילו קבל עליו אחריות דגניבה ואבידה אסור עי"ש. ולפקד"ן דלא פליג על דבריהם אלא בנדון דידהו שכתוב הכל יחד בשטר אחד דהיינו ההלואה וחייב לקנות ממנו סחורות ויתנו לו לכל מאה שמונה אבל אם כתוב ההלואה בשטר אחד לבדו וחיוב שמונה למאה לבדו הרי זה מותר כמ"ש הרדב"ז

עוד ראיתי למהריט"ץ בסי' קכ"ו שיצא לחלק בההיא דמהר"ם וכתב בפשיטות דאע"פי שמהר"ם אסר אם את הדבר הזה יעשה שיכתוב שטר מקבלת המעות בהלואת חן וחסד ואחר יום או יומים מכתיבת שטר החוב יעשה תנאי חדש שישרתהו ויתן לו כ"וך בכל שבוע בכה"ג נראה דמותר משום דכיון דאינם ביום אחד אינו נראה אפילו הע"ר והא למה זה דומה לענין הטבה במכירת הבתים שאינם עושים הטבה ביום המכר ובזה גם מהר"ם מודה עי"ש. ואם כן נראה בנדון דידן בין בענין הפ'אתור ובין בענין שכירות הבחור אם את הדבר הזה יעשה שיכתוב ביום אחד ההלואה וביום השני הפ'אתורייא או שכירות הבחור מותר אפילו לדעת מהר"ם. ואפשר דגם הרב החבי"ב יודה בזה כי לא דיבר הרב החבי"ב כי אם כשכתוב בשטר אחד ומילי מילי קתני אבל אם כתוב בשני שטרות וכ"ש אם הם כתובים בשני ימים דפשיטא דבזה אפילו מהר"ם מודה

גם הרב הלבוש בסי' קע"ז כ' וז"ל מי שקבל מעות מאחד בהלואה וגם לומד עם בנו והתנה עמו שיתן בשביל זה מזונות אע"ג שהיה נותן לו מזונות בלא"ה מחמת שלומד עם בנו אפ"ה אסור דהואיל והיה התנאי יחד בעת אחד מיחזי דנותן לו מזונות בשביל הלימוד ובשביל ההלואה אבל אם היה ההלואה סתם ואח"ך שכר אותו ללמוד עם בנו ולתת לו שכרו מזונות נראה לי דהיתר גמור הוא עי"ש. ונראה דהן הם דברי מהריט"ץ הנז' דכיון שבעת אשר לוה ממנו לא הזכיר לו ענין הלימוד וביום השני הזכיר לו ענין הלימוד