ויוסף אברהם רסג

והתנה עמו תנאי מחודש וא"ל אם תלוני מעות שיש לך ותלמוד עם בני אני נותן לך הוצאה ובא מהר"ם וחידש דאע"פי שמתחילה היה נותן לו הוצאה אפילו שלא הלוהו וא"כ עכשיו שהלוהו אין נראה כן להדיא שבשביל ההלואה נותן לו הוצאה דמקודם ג"כ היה נותן לו הוצאה אפ"ה כיון שבא היום בתנאי חדש אם תלויני ותלמוד עם בני אני נותן לך הוצאה גילה דעתו שחזר בו ממה שהיה עושה מקדם קדמתה ונתחדש אצלו שהלימוד ד"מ שוה מחצה וההלואה שוה מחצה וזה ודאי אפילו שבתחילה היה נותן לו הוצאה בלא הלואה אפ"ה היום הזה שהתנה נראה שחזר בו מתנאו הא' משא"כ בנדון המבי"ט שמתחילה התנו שיתן לו דבר מועט ולא הוסיף לו על השכר יותר מהראוי ואה"נ דגם בנדון המבי"ט אם מתחילה היה שולח לו סחורות ונותן לו פרח וחצי למאה ואח"ז שלח אליו וא"ל איני שולח לך עוד סחורות אפילו שאתה לוקח פרח וחצי אלא א"כ תלויני סך כו"ך שזה אסור שהרי גילה דעתו שחזר בו מתנאו הראשון אבל היכא שלא הוסיף על הדבר ומתחילה ועד סוף כך נותן ולא הוסיף כלום כגון זה מותר וא"כ אין שום קושי על דברי המבי"ט מההיא דמהר"ם. ולפ"ז יש ללמוד מדברי המבי"ט דגם בענין הפ'אתור אפילו שא"ל הלויני כ"וך ואני נותן לך כ"וך שהוא דבר מועט כדרך כל הארץ מותר ואפי' שהתנה שילוהו. ומהתימה מהרב מח"א הנז' שכתב שהרב המבי"ט הוא היפך דברי מהר"ם ואיך העלים עין מהראיה שהביא המלוה את חבירו לא ידור בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחות הא בשיוויו מותר וא"כ גבי מלמד בנו תורה אמאי אסור כיון שבלא"ה היה נותן לו הוצאה והיום הזה לא העדיף לו כלום. אכן נראה דאין זה קשה על מהר"ם דאפי' שהיה מקודם ונתן לו הוצאה מ"מ היום הזה שהתנה עמו אם תתן לי מעות בהלואה אני נותן לך הוצאה הורה בדבריו להדיא שחזר בו מתנאו הא' והיום הזה אם ילוהו מעות יתן לו הוצאה כאשר היה בתחילה ובשכר הלימוד לחוד לא יתן לו הוצאה

והרדב"ז בחלק חמישי הנדפס מחדש סי' ש"א ר"ץ כתב על ראובן שהלוה מעות לשמעון והיו שניהם רוצים לפרוש ממקום ההלואה למקום אחר וזמן הפירעון הוא אחר הגיעם אל מחוז חפצם והתנו ביניהם בעת ההלואה שיקבל עליו המלוה אחריות הסחורות שיקנה מדמי ההלואה כל ימי היותם בלב ימים