ויוסף אברהם רסא

הריוח ואם יצא לו ריוח יותר ממה שקצב מעתה מוותר לו המותר ויהיה לחלק ראובן ואם הפסיד ולא עלה לו ריוח הקצוב אלא אדרבה הפסיד יתן בהפסד רביע וג' רבעים על ראובן וכן ראיתי להמבי"ט ח"ב סי' מ"ג שנסתפק בראובן ושמעון שהיו שותפין ונתנו בכיס שוה בשוה ובא ראובן ונתן ללוי אלף פרחים והתנה עמו שיתן לו מאתים פרחים על שנה ובא שמעון ובקש ממנו שיתן לו חלק מהריוח ההוא והשיב לו ראובן אני נתתי לו אלף פרחים ואתה לא נתת לו כלום ונתפשרו ביניהם שיקח ראובן מן המאתים שמונים והיה הנשאר יחלקו אותו ביניהם וכן עשו ועתה גמר שנה תבע שמעון מראובן השמונים שלקח לעצמו כי יש בו צד ריבית והשיב כי אין בו צד ריבית והביא ראיה מדברי הרמב"ם הנז' עוד הביא לנו דברי הרמב"ם שבפ"ו מה' שלוחין ה"א שנים שהיו נושאין ונותנין בממון השותפין אע"פי שהממון הוא של אחד מהם הרי זה נקראת שותפות ואם פיחתו או הותירו הרי הוא לאמצע ויש להם להתנות בשכר ובהפסד כל מה שירצו כמו שביארנו עי"ש. הרי להדיא שבעל המעות המרובין יכול להתנות שיקח לפי מעותיו כי בדין לוקח ריוח יותר וכו' וא"כ בנ"ד אין לשמעון שום טענה על ראובן שלוקח שמונים פרחים מפני מעותיו דאע"פי שלא היה יכול להשתתף עם אחר בלתי רשותו הרי מחל ונתרצה כשהתנו ביניהם שיקח הוא שמונים בשביל מעותיו עי"ש. וכ"כ מהר"ם גאלנטי ז"ל בסי' צ"ח והרב עדות ביהוסף ח"ב סי' כ"ד עי"ש. וא"כ שמעון אשר בנ"ד יכול להתנות עם ראובן כנז' לעיל ואין צריך לזה קנין אלא שיתנו זה עם זה בכל הנז' כי לא מצינו להרמב"ם ולכת הפוסקים הנז' שהצריכו בשיתוף זה קנין שיתחייבו בו ובלא קנין אינו מועיל כי לא נזכר זה בדבריהם

והנה מה שנהגו פה אר"ץ ובכמה מקומות לכתוב בשטרי עיסקות שיקח בריוח ע"פי חשבון כ"וך ואם עלה יותר מסך זה מעתה ויתר לו פ' הנותן את המותר ולכאורה אין זה עולה כפי הדין דהא כתב מור"ם בסי' ר"ט ס"ד וכשם שאין יכול להקנות דשלב"ל כך אין יכול למחול דשלב"ל וא"כ ריוח זה שעדין לא בא לעולם היאך יכול למחול אותו כיון שעדין לא בא לעולם ויותר נראה הנוסח שכתב החק"ל בי"ד ח"ב סי' כ"ו שכתב בנוסח עיסקא ואם הרויח לבעל המעות יותר מן הקציצה אזי כל היתר יהיה נוסף על חלק