ויוסף אברהם רנ

שייר פירות בשל אחרים הוי דבר שאינו מסויים וא"כ איך אפשר לומר שהרמב"ן יודה לרשב"ם. גם במה שדקדקתי מדברי הרמב"ן שנראה כדעת הריב"ש וכתב משי"ח שהרמב"ן לא דיבר בזה ע"כ. גם אנכי ידעתי שהרמב"ן לא דיבר בזה אלא שדקדקתי כן מדכתב גוף ודאי דלוקח הוי נראה מזה שאפילו דלגבי דידיה בעין יפה הוא משייר מ"מ הגוף עצמו ודאי דלוקח הוא ואינו יכול למוכרו לאחר אלא שלגבי עצמו אמרינן כן משום דאין אדם משייר דבר שלב"ל ודוקא לעצמו אבל לאחרים לא

גם מ"ש כת"ר משי"ח לתרץ למה שהקשה הרב ק"א על דברי הרב החבי"ב וגם מ"ש שעיקר כוונת הרב החבי"ב ועיקר קושיתו שאינו מדוקדק וכו' הרואה יראה כמה הוא מהדוחק להעמיס דברים אלו בדברי הרב החבי"ב וגם מ"ש שעיקר כוונת הרב החבי"ב ועיקר קושייתו שאינו מדוקדק דברי רשב"ם במ"ש בברייתא משום יתור לשון דלאו משום יתור לשון אלא מחמת וכו' הרואה יראה דהיינו הך דגם גבי מעשר כל מה שהתנה תנאו אינו מעלה ואינו מוריד וכיון שאפ"ה יתר בדבריו והתנה בדבר שאינו מועיל אמרינן ששייר מקום וגם גבי דיוטא כן כיון שתנאו אינו מעלה ואינו מוריד דאפילו שלא התנה הדיוטא שלו וכיון שיתר לשון אמרינן להוצאת זיזין וכן פי' רשב"ם ג"כ גבי דיוטא משום דתנאי זה אינו מעלה דבלא"ה הרי הוא שלו של מוכר ועוד אם זה כוונת הרב החבי"ב לא ידעתי מאי קא מקשה דהא בש"ס הוציאו דין זה שהוא משום לישנא יתירה ממה שמצינו גבי מעשר בברייתא ואם זה לשון יתור לחוד ולשון אינו מועיל התנאי לחוד מאי קאמר ריש לקיש זאת אומרת וכו'. עוד במ"ש שמהרש"ך וכו' וכתב משי"ח שכבר קדמוני בזה מהריט"א בס' שמחת יו"ט גם אנכי ראיתי ג"כ למהריט"א אלא שמהריט"א לא הזכיר אלא התוס' והרשב"א ואני הוספתי שהוא א היפך ג"כ הראב"ד ורבינו יואל ז"ל

גם מ"ש להבין לי דברי מהריט"א הנה מתוך דברי נראה שכבר גם אנכי ידעתי אלא דכוונתי פשוטה דמה יענה נגד כל הני רבוותא והם הרשב"א והתוס' והרמב"ם והראב"ד ורבינו יואל ומה מקום יש לחוש לדבריו נגד כל הני רבוותא מאחר שהוא יחיד בסברא זו ומה גם כי יש מקום לפרש דבריו כי לא פליג במ"ש הב"ח גם כתב משי"ח דדברים אלו קשים דכיצד נתרצה בזה קושית מהריט"א