ויוסף אברהם כה

דעתו והכין אותם לשמה זכתה בהם וכדברי המבי"ט ואפשר לומר כי דברי הריב"ש אפילו אם גילה דעתו והכין אותם לשמה לא זכתה בהם וכדברי מהרי"א וכיון שדבריו סובלים ב' פירושים לכן לא הביאו הרב החבי"ב. וראיתי להר' החק"ל ז"ל ח"מ סי' ס' שהקשה על הרב ב"ד במה שהקשה על דברי הריב"ש מההיא דערכין וכתב דלדידיה ל"ק שהרי הריב"ש סי' קכ"ח הביא מחלוקת הראשונים אי בע"ח גובה מכסות אשתו ובניו של שבת וי"ט וכתב דכ"ע מודו בתכשיטי כסף וזהב דגובה בע"ח מהם והרי נדון דסי' קכ"ט היה ג"כ שהיה שולח לה תכשיטין ובזה כ"ע מודו ותו מאי ק"ל מבגדי בניו ואשתו והנראה שלא ראה הב"ד דברי הריב"ש דסי' קכ"ח ותו ל"ק להמבי"ט והראנ"ח מדברי הריב"ש שהם לא דברו בתכשיטין עי"ש. ולפקד"ן דלפ"ז יש להקשות על דברי הריב"ש דאמאי לא עשה עיקר ראייתו מההיא דבע"ח שגובה מתכשיטין של בניו שהוא אליבא דכ"ע אם איתא דהא דנקט תכשיטין להכי כיוון. ועוד איך הריב"ש חילוק גדול זה יאמר אותו ברמיזה ולא יגלה קצת ממנו ואף שכבר כתב כן בסי' קכ"ח היינו דוקא גבי בע"ח והיה לו לבאר כן להדיא דגם גבי הבת דינא הכי ועוד ששם הריב"ש הוקשה לו מההיא דפ' מ"ש גבי ההוא גברא דשדר פיסקי שיראי לביתו ואמר ר' אמי הראוי לבנים לבנים והראוי לבנות לבנות ותירץ שאין זה אלא כשפירש לשם מתנה הלא"ה לביתיה שדר שיעמדו בעדו ע"כ הרי להדיא דאם לא פירש בפירוש לשום מתנה אלא שקנה והזמין אותם לשמה דוקא לא קנתה הבת אע"פי שהיו שם בגדים והדרא קושיא לדוכתה דמ"ש גבי בע"ח שאם היו שם בגדים שקנתה אותם הבת וגבי ההוא דשדר פיסקי שיראי דאם לא פירש לשם מתנה כ"א ששלח אותם לשמה שלא קנו ועוד דאם איתא דהא דנקט תכשיטין להכי כיון לפי שבע"ח גובה מהם א"כ הו"ל להקשות מההיא דב"ח שגובה מהתכשיטין דוקא אבל לא מהבגדים ומ"ש גבי ההוא דשדר פיסקי שיראי לביתיה שזוכים בין בבגדים ובין בתכשיטי זהב

ואיך שיהיה נמצינו למידין לדעת המבי"ט ומהראנ"ח שאם הכין לה האב איזה תכשיטין ובגדים לנדונייתה שזכתה בהם ואין לבע"ח לגבות מהם ואף שמהרי"א פליג אפשר דוקא כשחזר האב עצמו בעודו בחיים אבל אם מת האב ולא חזר אפשר שיודה לדברי המבי"ט ומהראנ"ח וכמ"ש הרב החבי"ב ודעת הרב החבי"ב