ויוסף אברהם רמז

ועד עולם פי' עולמו דהיינו זמן חייו. ומ"ש כת"ר משי"ח לתרץ על מה שהקשיתי על הפמ"א מדברי הריב"ש דהתשמיש הוי דבר שאינו מסויים ואיך כתב הוא ז"ל דהתשמיש הוי דבר מסויים וכתב כת"ר דהתשמיש הוי דבר מסויים דהבור נמכר בפ"ע ולא הבנתי את תירוצו דהתינח בור אבל שאר דברים מאי איכא למימר והפמ"א תפס בלשונו חצר ואיך הניח העיקר ותפס הטפל ועוד דבנ"ד אפי' הבור הוי שאינו מסויים שהרי כתב לו שישתמש בחצר ובבור ובב"הכ ומדכתב לו שישתמש ולא כתב לו שהם שלו משמע שישתמש עמו בשותפות וכיון שהוא שותף הא לא הוי דבר מסויים דלא הוי דבר מסויים אלא ששייר לו לבדו בית בבירה גדולה וטעמא דכיון דשיירו הוי כאילו לא נכנס כלל המשוייר בכלל המכירה וא"כ זה שאין לו בו אלא שימוש בעלמא לא הוי דבר מסויים. עוד במ"ש ויש לדחות וכו' וכתב כת"ר משי"ח אם שייר מקום להדיא בקרקע וכו' גם בזה לא הבנתי את דבריך דהא הרמ"ה כתב דכי שייריה למקום מעשר לאו לגמרי שייריה והוי כדבר שאינו מסויים דאם יורשיו יורשים אותו במה נפיק האי לוקח כיון שהקרקע של מקום מעשר אינה שלו אלא ודאי על כרחיך דכי שיירי לאו לגמרי שייריה

גם כת"ר משי"ח עמ"ש לפרש דברי הראנ"ח כי אין זה פירוש לא ידעתי למה דהא כיון דהאם חייבה עצמה להשכיר לו שתי שנים ועוד חייבה עצמה להשכירו עוד אם ירצה א"כ הרי מעתה זכה הזוכה בכל מה שהסכימה דעתו לשכור אלא דהחילוק הוא דאם השכירו לשתי שנים מחוייבים שניהם אבל בשאר השנים הרשות בידו אבל האם מחוייבת היא להשכירו בכל מה שיסכים דעתו וא"כ הוי כאילו זכה האב בכל אותן השנים. ומ"ש לתרץ דברי הרב החבי"ב אנהירינהו לעיינין במ"ש כי ט"ס נפל בספרים וש"י. גם מ"ש אני עני על מה שהקשה הרב שמחת י"ט על מהראנ"ח מההיא דס' חזה התנופה דיש לחלק דהתם שאני וכו' וכתב כת"ר משי"ח דהא משנה ערוכה וכו' ואנכי עבד אברהם לא ידעתי מנ"ל שבכאן מיירי שלא נתן הבית עם תשמישיו ביחד אלא נתן החדר לחוד ולא הזכיר תשמישיו שהרי מדברי מרן נראה שנתן החדר לשמעון במתנה וגם נתן לו שישתמש בחצר ובבור שמעון ואשתו אלא משום דלגבי תשמיש הזכיר שמעון ואשתו אמרינן דאשתו הוי מיעוט וא"כ תשמיש החצר קנאו גם לגבי בנו אילולי כתוב האי לישנא דהוי כמוכר דקל עם