ויוסף אברהם רמה

כאחד טובים. ואחר זה נלב"ע שמעון ובא בנו לחלוק עם ראובן באשר נהג עם אביו זה ימים רבים. וראובן השיב כי לאביך יש עלי חיובים. אכן לך לא נתחייבתי ואם יש עלי חיוב היו דברי בספר נכתבים. ואני הדל העליתי בתשובה שזכה בן שמעון גם הוא בחזקה ודבריו נכוחים וטובים. והרציתי הדברים לפני מ"ור הרב הגדול מעוז ומגדול כמהר"ר אברהם ענתיבי ז"ל ולענין דינא אף הוא ראה שיפה דנתי ובודאי דלדברו מקשיבים. ונר אלהים טרם יכבה ואספו נגהם הכוכבים. עמד והדפיס הפסק"ד הנז' בס' הבהיר מר ואהלות בסי' קמ"ד כמו שיעו"ש ואולם שם באהלו סתר מדברי ואף שהארי אחר מותו אין משיבין. מ"מ לעצמי אני מציל דלא ליהוי כמאן דיליף ריקם נתעלסה באהבים

אב בחכמה רבה דעמיה תורה יבקשו מפיהו שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר. נחל נובע אשר בדברו מערי'ב ערבי'ם משמח אלהים ואנשים מאיר עיני חכמים בהלכה האיר אל עבר. נזר אלהיו על ראשו פה מפיק מרגליות דינא רבה ודינא זוטא מעין המתגבר. וכבר השמש יצא על הארץ בספרו הנחמד ס' יושב אהלים ושאר ספריו הנחמדים באהלי שם ועבר. מנ"ר ראש על אר"ץ רבה הרב הגדול מעוז ומגדול סבא דמשפטים כמהר"ר אברהם ענתיבי זל"הה

כאור בקר יזרח שמש נסה עלינו אור פני מלך כתבא די רשים נהר פישון נאום הגבר. הוקם על שהקים עולה של תשובה בעיקרא דדינא ואולם מפרץ קא אתי לא נצרכה אלא לפילפולא מפרק כלאחר יד מפרק הרים ומשבר. וש"י ומה למל"ה שכן ישנה לפני הדיבר. דברי אלהים חיים שאין הפה יכולה לדבר. אמנם לעצמי אני מציל דלא ליהוי כמאן דיליף ריקם שבר על שבר. אי לזאת מהדרנא תלמודאי לאוקומי גרסאי ויורד ברשות אני וסמוכות שלי כי באמת אמרו ידע איניש דעתא דרביה דבהכי ניחא ליה ורבא נמי לחדודי הוא דבעי ע"מ שאדבר. וכך היא דרכה של תורה כל אחד מקבלה ואילך המקבל עליו להיות חבר. אנוס ע"פי הדיבר

פתח דבריך יאיר רו"ם כת"ר דמהראנ"ח קרי בחיל מטעמא