ויוסף אברהם רמא

והנה דברי מהרי"ט הנז' וחילוקו כל גדולי האחרונים קלסוהו הלא תראה להרב פרח מטה אהרן ח"ב סי' קי"ג אחר שהביא דברי מהרי"ט הנז' ודברי מהראד"ב סי' י"ו שהוא בר פלוגתיה דמהרי"ט כתב על דברי מהרי"ט שראויין הדברים למי שאמרן וראוי לקבוע הלכה כדבריו דטענינן ליורשים שאביהם קנה מזט"ה גם מהר"י קצבי סימן כ"ד סמך עצמו על דברי מהרי"ט וכתב עוד בנדונו דכל זה דוקא שידוע לכל שהכותל לק"ק אבל אם אין ידוע שהכותל מי בנאה דבכה"ג אין כח הק"ק יפה בכותל זה מבע"ה לא באבני הכותל ולא במקומו אע"ג שזה הוסיף לסמוך על הכותל מצד זה יותר מחבירו עי"ש. א"כ גם בנ"ד אין כח הק"ק יפה יותר מראובן כי לא נודע מי קדם ואפשר שהוא קדם להם ואף שיש מקום לומר שהם קדמו לו שהרי מקום קיבוץ המים שם בגינה של בית הכנסת במקצוע הגינה אין זה ראיה כי אפשר שאותו מקצוע היה של אבותיו של ראובן הנז' והם באו בגבולו

וכבר כתבנו לעיל דבר פלוגתיה דמהרי"ט הוא מהראד"ב וכן הביא הרב החבי"ב מחלוקת זו ומעתה מי שהוא מוחזק יכול לומר קי"ל אכן בנ"ד לא ידענו מי הוא המוחזק אם הק"ק או ראובן אכן כבר נודע מדברי הפוסקים שהרבים הם מוחזקים אכן כבר כתבו האחרונים דהא דהרבים הם מוחזקים דוקא בענין המסים וכן ראיתי להרב בתי כהונה ח"א סי' י"ד שכתב על ענין ראובן שנתנו לו הקהל בית אחד במתנה ורצה לבנות טירדוש לפני נגד חלון בית הכנסת ברחוק ח' אמות וכתב ואחר כל האמור רצונם לדון במונח דאותו גבול דח' אמות מחלוקת שקול הוא וכו' ניחזי אנן בדידן מי הוא המוחזק וכו'. ולעד"ן דעלתה הסכמת הפוסקים דאין הרבים מוחזקים אלא דוקא במילי דמסים וסוגיין דעלמא הכי אזלא באופן שנ"ד אין לדון אותו אלא כראובן ושמעון עי"ש. ויש להבין דאיך קא פסיק ותני דאין הרבים מוחזקים אלא בענין המסים אבל לא לכל דבר והרי מצינו להרדב"ז ח"א סי' קע"ג ומהר"י הלוי סי' כ"ח שכתבו להדיא דהרבים הם מוחזקים ואפילו במילי דלאו מסים הם עי"ש. וא"כ הקהל קדוש יכולין לומר שקי"ל כהרדב"ז ומהר"י הלוי הנז' אכן נראה כי אין זה כלום כי ראיתי להרב חשק שלמה בכללי הקי"ל סימן כ"ה שאסף המזכיר סברת הפוסקים הם המדברים בענין כשהמחלוקת היא בחזקה עצמה דפשיטא ליה מילתא דאין לומר