ויוסף אברהם רלח

להם ז' בכש"ך והוא יש לו אחד לא השגיחו על זה וטענו על ראובן לסותמו ויקנה לו דרך במאה מנה או יפרח באויר כי קי"ל בדין שאין מחזיקין בשל רבים ובשל הקדש כמ"ש מרן בסי' קמ"ט המחזיק בשל הקדש עניים או בשל בית הכנסת אין לו חזקה עי"ש. ומה גם כי חדשים מקרוב באו מזה עשרים שנה שבא אחד מיחידי הק"ק לסיבת מה וקירב יותר ביב של ראובן ועל ידי זה נתרבה הריח רע ביותר ולכן רוצים לסותמו וראובן משיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון כי מה שטענו עליו כי אין מחזיקין בשל הקדש בית הכנסת הא ליתא כי מנ"ל שהמקום ההוא שלהם והוא החזיק בו אדרבה הוא קדם להם והם באו בגבולו שהרי ראובן טוען ששמע מפי זקנים שמקדם קדמתה היו בתי כסאות של הק"ק חוץ משביל בית הכנסת והוא היום חצר ונקרא בית חברוק ושם היו בתי כסאות ואפשר כי בשנת תקי"ו שבנה קעא חדשה ה"ר יוסף בכ"ר שבתי דיין נ"ע וחפר עד היסוד וראו הק"ק שתחת הקעא יהיה מקום מוצנע לבתי כסאות ודברו על לבו וקנו ממנו התחתון ועשו שם בתי כסאות והראיה שעוד היום אחורי בתי כסאות מערה של ראובן וזה החצר הוא ביד ראובן וביד אבותיו ואבות אבותיו משנים קדמוניות למשפחת בית אל דיין כידוע לכל יושבי האר"ץ והראיה כי מביתם יש מערה וקוברים בה צדיקים שבדור אכן לא יוכלו לקוברו שם עד שיקנו אחוזת הקבר ממשפחה הנז' וקבלה בידינו כי הרב מהרש"ל בעל כלי יקר ושאר ספריו קבור שם זה למעלה משלש מאות שנים וקנה מהם קברו וא"כ נוכל לומר שע"מ כן נתן להם המקום כדי שיוליך משם הביב שלו ומה שטענו עליו כי אחד מהיחידים קירב המקום לפתח בתי כסאות שהוא על אם הדרך טוען ראובן כי אני יורש ולא ידעתי מכל זה ועוד כי הם היזק בהיות שהריח רע על פני הארץ הם יוציאו מכיסם ויעשו לו מדרון מתחת לארץ ולא יגיע להם ריח רע כלל והן היום יחדיו למשפט נקרבו ראובן ויחידי הק"ק לראות אם יש ממש בטענת היחידים או לא ויבוא שכמ"ה

תשובה כתב הטור ס"סי קמ"ט והמחזיק בשל הקדש כגון הקדש עניים ושל בית הכנסת בזמן הזה אין להם חזקה שאין מוחה בעבור הקדש שאם ירד בו שום אדם יאמרו העולם שירד בו לקבץ הפירות לצרכי העניים ויהיו אצלו עד שיצטרכו להם