ויוסף אברהם רלה

שלא ידעה היא וכשהרגישה שהוא שוכב עמה במיטתה גערה בו וריחקתה אותו מעליה עי"ש. הרי להדיא שאפילו שהיה שוכב עמה כל הלילה עם כל זה כתב הרב שאין כאן ידים לדבר לומר שעשתה עבירה א"כ כ"ש בנדון דידן שהיה הדבה בתחילת הלילה ומיד שהרגיש בו הבעל ברח והלך לו

והנה לכאורה דברי הת"הד הם תמוהים דמאחר שהאשה אמרה ששכב עמה למה לן לומר ולפרש דבריה שכוונתה ששכב עמה דרך איברים או חיבקה ונשתגע עמה והנשימו המנאפין אבל גוף המעשה לא עשה עמה שום דבר ומה גם בההיא תשובות דשייכי שראה בחור רודף אחריה ופעם אחת ראה אותם שנתיחדו כדי טומאה ושמע קול נשימתן מאחורי הכותל ולמה לן להפך בזכות האשה כ"כ והוה לן לומר הלעיטהו לרשע וימות אכן יש לומר כי מצינו למהרא"ש בסי' י"ז בשנים שראו מן נקב הדלת לנואף והנואפת שהם מזנים ובאו והגידו לב"ד ושאלו הב"ד להם אימתי נעשה הדבר הזה והשיב אחד מהם קודם תענית אסתר בשני ימים והשני אמר יום ה' יום ו' א"ל הרי ביום ה' היה פורים ואמר לא ידעתי באיזה יום והחזירוהו עוד פעם שנית ואמר לא אמרתי ביום ה' אלא אמרתי איני יודע וכתב הרב שם שאלו העדים אע"פי שלא נמצא להם שום פיסול הם ידועים שהם רקים וכיון שזה אומר כך וזה אומר כך עדותן מוכחשת היא ובטלה וכתב דלאסור אשה לבעלה ע"י עדים הם כדיני נפשות וצריכין דרישה וחקירה ולכן תמה שם על הב"ד דכיון דנתקבל עדותן בב"ד וכבר הוכחשו בפעם הראשון א"כ למה קבצום פעם שנית לראות מה בפיהם לראות אם יאמר הראשון כמו שאמר השני לקיים האיסור והרי בפ"ק דפסחים וכו' וכתבו התו' שם דלהחמיר ולקיים עדותן לא בדקינן להו וכו' ולבטל עדותן בדקינן להו משום דכתיב והצילו העדה ובעינן עדה מצלת ולא לקיים עדותן עי"ש. מדבריו אלה נראה דגבי עדות אשה כדי לאוסרה על בעלה צריכין דרישה וחקירה כדיני נפשות משום דכתיב והצילו העדה ולכן כמו שמצינו גבי הורג נפש שאע"פי שבאו עדים והעידו עליו שהוא רשע והרג את הנפש וההרוג לפנינו עם כל זה התורה נתנה לנו רשות להפך בזכותו ולהצילו א"כ גם גבי עדות אשה אע"פי שראינו שהיא רודפת אחר הנואף ויש רגלים לדבר עכ"ז כל מה שנוכל לפרש דבריה שיהיה בהם הצלה לאשה אנו מפרשין אותם. כדי שלא לאוסרה על