ויוסף אברהם רל

העיז איש רשע בפניו ואמ' ששכב עמה כמה פעמים וגם הבעל הוא מאמינו כבי תרי משא"כ בנ"ד שהאיש והאשה שניהם לא הודו בשום דבר ואומרים שלא עשו שום עבירה מהיכן יוכל הבעל לומר שבאו לידי עבירה וכ"ת שהרי עיניו ראו ולא זר שהוא שוכב עמה במטה אכן נראה שאין זה כלום שהרי בנדון הרשב"א אפילו שעיניו ראו ולא זר שאיש זר שוכב עמה עכ"ז לא חש לדבריו אלא דוקא במה שראה שאמר שהוא שכב עמה כמה פעמים ואמר שהוא מאמינו כבי תרי משא"כ בנ"ד שלא הודה הנטען בשום דבר ועוד כי האשה נתנה אמתלא לדבריה שמה שלא הרימה קולה כרי שלא יוציאו עליה שם רע כי הן בעון אפילו על עסקי חנם מוציאין שם רע כ"ש על ענין מכוער כזה שאיש זר במטתה. ועוד כי בנדון הרשב"א נראה שהאשה שותקת ולא כתב שהאשה מכחישתו נראה שהיא שותקת ואפשר שהשתיקה כהודאה משו"ה אמר אם מהימן ליה כבי תרי חייב להוציאה משא"כ בנ"ד שלא הודית האשה בשום דבר וכן נראה מדברי מרן ז"ל בש"ע א"ה סי' קט"ו ס"ו מי שראה אשתו שזינתה או שאמרו לו אחד מקרוביו וכו' בין שהיה האומר איש או אשה הואיל וסמכה דעתו לדבר זה שהוא אמת ה"ז חייב להוציאה עי"ש נראה מדבריו דדוקא כשראה שזינתה בפניו יכול להוציאה אבל אם לא ראה אותה שזינתה אע"פי שעשתה דבר מכוער לפניו אין חייב לגרשה וא"כ בנדון דידן שלא ראה שזינתה אין חייב להוציאה והנה בנ"ד האשה ההיא מכחשת לבעל באומרה שלא עשתה כלום ומצינו להרשב"א ז"ל שכתב בסי' אלף רל"ז דהא דאמרינן אי מהימן לך כבי תרי זיל אפקה אלא דוקא באינה מכחישתו אלא שותקת אבל במכחישתו לא דעד אחד בהכחשה אפילו בעלמא לאו כלום הוא וכ"ש בדבר של ערוה עי"ש וא"כ בנ"ד אפילו שנאמר שהנטען אומר שבא עליה כיון שהיא מכחישתו עד אחד בהכחשה לאו כלום וא"כ כ"ש בנ"ד שהנטען כופר והבעל אינו טוען ודאי אלא שאומר שמא זינתה ודאי דלאו כלום הוא

עוד יש להביא ראיה לנ"ד ממה שכתב הת"הד בפסקים וכתבים סי' רכ"ב באשה שאמרה והודית ששכב עמה כתב שם שנוכל לפרש דבריה ששכב עמה דרך איברים או גיפפה ונשתגע עמה והנשימו המנאפין אבל גוף המעשה לא עשו והביא ראיה מתשו' דשייכי וז"ל תשו' דשייכי. סי' ח' שנשאל על כהן אחד שראה