ויוסף אברהם רכט

של שאר שיטות אינם אלא ליופי הכתיבה ולכן יש להסתפק בהם משא"כ בקולמוס ובדיו: נאום הצעיר אברהם דיין ס"ט סימן ח"י

שאלה ראובן שהיה ישן בבית בלילה עם אשתו ואין איש בבית זולתי הוא ואשתו ויהי בחצי הלילה שמע בבית קול מלחשים ויתמה על הדבר ומיד קם והלך לאשתו למטתה וירא כי הן איש שוכב במטת אשתו וצעק עליו מי אתה ומיד קם ופתח דלתי הבית ויצא אמר לה לאשתו מי הוא זה האיש אשר אתך במטה ותאמר לו יהודי פ' השכן הוא תמיד רודף אחרי לפתות אותי ואני בורחת מפניו ועכשיו בא אלי במטה ואני שלחתי ידי אל זקנו וראיתי שאין לו חתימת זקן ומיד הרגשתי שאיש זר בא אלי והייתי דוחה אותו ומתחננת אליו שילך מעלי. א"ל בעלה למה לא צעקת בקול רם א"ל אני מתפחדת שלא ישמעו השכנים וישיאו אותי עון אשמה על לא חמס בכפי וכראות הבעל את הדבר הרע הזה שאיש זר במטתה עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו וא"ל שאילולי שאת אוהבת אותו לא היה לו עזות מצח כ"כ לבוא לשכב במטתך ואת יושבת בצידי ובודאי שבאתם לידי עבירה ועושה עצמך כשרה והתחיל להתקוטט עמה ועלה בדעתו לגרשה מעל פניו בעל כרחה והוא מהאנשים אשר נשבע לה בעת הכתובה שלא יגרשנה בעל כרחה והיא צועקת במר נפש מה היה בידה לעשות כי לא עשתה שום פריצות ולא הלכה עמו לבית הסתר ועתה האשה ההיא נפשה לשאו'ל הגיעה אם יש ממש בדברי הבעל שיכול לגרשה בעל כרחה בטענה זו או לא ויבוא שכמ"ה

תשובה כתב הרשב"א ח"א סי' רמ"ט על איש אחד שמצא איש אחד שוכב במטה עם אשתו אבל לא ראה אותם כדרך המנאפין וכשראה אותו הנטען ירד מן המטה ואמר בפני הקהל שהוא שכב עמה כמה פעמים ואמרת שאע"פי שאין להוציאה מתחת יד בעלה בב"ד ע"י אותו רשע אם מאמינו כבי תרי חייב להוציאה ושכן כתב הרי"ף וכו' עי"ש מדבריו אלה נראה דדוקא אם